המונח "אברא כדברא" (בלשון הארמית – "אברא = אברא", כלומר אברא/אברא = אברא, ו"בדברא = בדיבור") – מוכר מעולם הקבלה, המאגיה היהודית והתרבות הכללית, ופירושו: "אברא כפי שאומר – אברא בדיבורי", או: "אברא כשאדבר".
ובפרשת שלח לך, הוא מקבל עומק מדהים.
📖 איפה זה בפרשה?
אחרי חטא המרגלים, ה' כועס ורוצה להכות את העם. משה מתפלל, ובתוך דברי התפילה אומר ה':
"חַי אָנִי נְאֻם ה' אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּאָזְנָי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם"
📖 במדבר י"ד, כ"ח
זו הכרזה אלוקית שאומרת:
מה שאתם אמרתם – אני הופך למציאות.
הדיבור שלכם מעצב את מה שתקבלו.
🔗 הקשר ל"אברא כדברא"
"אברא כדברא" – הכוח לברוא במילים –
מתחבר ישירות למה שקרה כאן:
- המרגלים אמרו: "לא נוכל לעלות", "הארץ אוכלת יושביה".
- העם אמר: "ניתנה ראש ונשובה מצרימה".
והקב"ה הופך את המילים שלהם למציאות:
אתם אמרתם שתמותו במדבר? – כך יהיה.
זה לא עונש שרירותי, אלא השתקפות של הדיבור.
👁️ עומק קבלי:
בספרי הקבלה מוסבר שהאדם נברא בצלם אלוקים – והקב"ה ברא את העולם בדיבור:
"ויאמר אלוקים יהי אור – ויהי אור"
ולכן גם לאדם יש כוח בורא בפיו.
המילים שלו יוצרות תודעה, משפיעות על המציאות, פותחות או סוגרות שערים.
✨ מסר אדיר מהפרשה:
במקום לומר:
- "החיים קשים מדי"
- "אין לי סיכוי"
- "לא נוכל"
– אפשר לומר:
- "טובה הארץ מאוד מאוד"
- "ה' איתנו, אל תיראום"
- "אנחנו נוכל, אם נבחר להאמין"
כל מילה שאדם אומר על המציאות – מחוללת את המציאות שלו.
סיכום:
הפסוק "כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ – כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם"
הוא המקראי של "אברא כדברא".
ובמילים אחרות:
מה שאתה אומר – זה מה שאתה בורא.
אפשר לראות את הנושא חוזר על עצמו בבירור בכל השאלות ששאלנו על הפרשה השבוע:
מדוע סיפור מרים נזכר מיד לפני שליחת המרגלים – מה הקשר בין שניהם?
מה המשמעות של הפרי שהביאו המרגלים – האם היה בו מסר לשוני או רגשי?
מדוע מצוות ציצית, חלה ונסכים מגיעות דווקא בפרשת שלח לך – מה הקשר לחטא המרגלים?
מה הקשר בין הפסוק “וְלֹֽא־תָתֻ֜רוּ” לבין פסיכולוגיה מודרנית ומודל אפר”ת?
