בהגדה של פסח אנחנו קוראים על החכמים בבני ברק – שכחו את הזמן?

תתכונן לסיפור שכולו ליל הסדר, אש של תורה, וחכמים שלא רצו שהלילה ייגמר.

החכמים בבני ברק – הסיפור שמעבר למילים

בהגדה של פסח אנחנו קוראים על חמישה מגדולי הדור שישבו יחד בבני ברק:

"מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון
שהיו מסובין בבני ברק, והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה
עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית."

רגע… מה הולך כאן? חכמים גדולים, שכל אחד מהם היה יכול להעביר סדר לבד – יושבים יחד כל הלילה בלי לשים לב שהשחר עולה?!
מה גרם להם להישאר כל הלילה, כאילו שכחו את הזמן?

אז הנה הסוד:

1. היו בבני ברק – עירו של רבי עקיבא

רבי עקיבא היה איש של מהפכות. הוא האמין שככל שנספר – נרוויח. "וכל המרבה לספר – הרי זה משובח".
וכשבאים אליו שאר החכמים, הם נכנסים לאווירה שלו – אווירה של אש ושל דבקות.

2. דור תחת גזרות רומא

החכמים האלה לא ישבו בליל הסדר סתם כך בנחת. זו הייתה תקופה מסוכנת!
היו גזירות, דיכוי, איסורי תורה. יש אומרים שכל הלימוד הזה היה גם כיסוי לפעולה מחתרתית – כמו ישיבת חירום של גדולי הדור על עתידו של העם היהודי.

3. התלמידים מזכירים להם שהשחר עלה

כשהתלמידים באים ואומרים: "הגיע זמן קריאת שמע", זה לא רק עניין של הלכה.
זה כאילו הם אומרים: רבותינו, עם כל הסיפורים – הגיע הזמן להתחבר להווה. לקרוא שמע, ולהתחיל את היום.
המסר: צריך לדעת גם לספר, וגם לפעול. גם ללמוד מהעבר – וגם לבנות את העתיד.

וזה הסוד הגדול של ההגדה: היא לא רק סיפור. היא התנעה של דור שלם.
לא לחינם אנחנו פותחים כל סדר מחדש:

"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"

ככה, כל דור שואב את הכוח לצאת מה"מצרים" הפרטיים שלו.
ומהי בני ברק של ימינו? אולי כל מקום שבו יהודים יושבים יחד, מספרים, שואלים, מתרגשים ומעבירים את הסיפור הלאה.

רוצה שאספר לך על ארבעת הבנים? יש שם עומק שיכול לשנות לך את כל ההבנה של חינוך.