הפסוק שאתה מתכוון אליו הוא:
"וְאִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֹ מוֹת יוּמָת"
(ויקרא כ', ט').
הכפילות "איש איש" עוררה את תשומת לבם של חז"ל, מפרשים ודרשנים, והם העניקו לה עומק רב.
📚 אז למה התורה אומרת "איש איש"? הנה 3 דרכים מרכזיות:
1. הרחבה לכל אדם – גם גוי!
חז"ל (סנהדרין נ"ט ע"א) לומדים מהכפילות:
"איש איש – לרבות את הגויים"
כלומר: גם בן נח מוזהר על קללת אביו ואמו, ולא רק יהודי.
🔍 זה כלל מפורסם: בכל מקום שהתורה כותבת "איש איש" – יש כאן הרחבה שמעבר למה שציפינו, או אפילו לעם ישראל בלבד.
2. לרמוז על חומרה כפולה
יש מי שפירשו שהכפילות באה להדגיש את חומרת העבירה – לא משנה כמה תנסה להתייפייף או להצדיק את קללתך, עצם הקללה חמורה עד מוות.
🔹 גם אם אתה "איש" חשוב, תלמיד חכם, עשיר – אם קללת את הוריך – מיתתך בידי שמים.
3. דרשה מוסרית – פנייה אישית כפולה
המדרש רואה לעיתים בכפילות קריאה לעומק הנפשי:
"איש – כלפי חוץ. איש – כלפי פנים."
🔸 כלומר – גם אם בפנים אתה מלא כעס – אסור שתצא קללה מהפה.
✨ רעיון חסידי:
בדרך הדרש והחסידות נאמר:
"איש איש" = אפילו שני סוגי אנשים – גם הפשוט וגם הנעלה – שניהם צריכים זהירות בכבוד ההורים.
אין אדם פטור, ואין דרגה רוחנית שמצדיקה קללה.
לסיכום:
"איש איש" – כפילות שמרחיבה, מחייבת, ומחדדת את גבולות האיסור והחומרה.
והיא באה ללמד שהכבוד להורים הוא יסוד אנושי עולמי – לא רק יהודי.