אמנם בתורה עצמה אין "צבא הגנה לישראל" במובן המודרני, אך העקרונות של הגנה על עם ישראל ולחימה למען קיומו — נובעים ממקורות עמוקים מאוד בתורה ובנביאים.
הנה כמה פסוקים מרכזיים שממש אפשר לראותם כיסודות קדושים שתומכים ומקדשים את רעיון ההתגייסות לצה"ל:
1. הגנת העם – מצווה קדושה:
"הַאַחֵיכֶם, יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה, וְאַתֶּם, תֵּשְׁבוּ פֹה?"
(במדבר ל"ב, ו')
כשהשבטים ראובן וגד ביקשו להישאר בעבר הירדן, אמר להם משה:
איך ייתכן שאחיכם יילחמו — ואתם תשבו לבטח?
מכאן עיקרון גדול: החובה להיות שותף פעיל בהגנת עם ישראל ולא לעמוד מנגד.
2. חובת הלחימה על הצלת העם:
"לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ"
(ויקרא י"ט, ט"ז)
איסור חמור לעמוד בשעת סכנת חיים של הזולת ולא לסייע.
ולפי פשוטו — חובה להציל חיי אחרים אפילו במחיר סכנה — עיקרון בסיסי במוסריות של חיילי צה"ל.
3. מצוות המלחמה:
"כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֶיךָ"
(דברים כ', א')
התורה מדברת במפורש על יציאה למלחמה בהדרכת הקב"ה, כאשר האויב מאיים על קיומנו.
זהו יסוד ברור לכך שלפעמים יש חובה ליטול נשק ולהגן בגבורה.
4. שמירה על החיים – ערך עליון:
"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם"
(דברים ד', ט"ו)
חובה לשמור על החיים ועל שלומו של הציבור.
גיוס לצבא שמגן על האזרחים, על חיי עם ישראל כולו — הוא קיום של מצווה זו ברמה לאומית.
5. שליחות קדושה:
"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם לֵאמֹר: הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל-מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן."
(במדבר ל"א, ג')
בדברים אלו מצווה משה רבנו את בני ישראל להוציא מתוכם לוחמים לצבא, לא מתוך מניעים גשמיים בלבד, אלא מתוך הבנה עמוקה:
המאבק הוא שליחות קדושה — "לתת נקמת ה'" באויבים שפגעו בישראל.
גם היום, כאשר חיילים מתגייסים לצה"ל מתוך שליחות להגן על עמם, הם הולכים בדרך התורה: עומדים בחזית מתוך מסירות נפש ולשם שמיים.
ההגנה על עם ישראל
הגיוס לצה"ל וההגנה על עם ישראל יונקים מהערכים הגדולים ביותר של התורה:
אהבת ישראל, הצלת נפשות, שמירת החיים, ומסירות נפש לשם שמיים.
כל חייל, במובן זה, הוא שליח מצווה.
