מה פשר האש בל"ג בעומר בהשוואה לאש בסנה, באליהו בהר הכרמל, ובאור הגנוז – ומה זה אומר על הנשמה של רבי שמעון בר יוחאי?

השוואת האש של ל"ג בעומר לאש בסנה, לאש אליהו, ולאור הגנוז – חושפת רצף אחד של אש אלוקית שעוברת דרך ההיסטוריה ומתגלה בל"ג בעומר בשיא עצמתה.

🔥 1. אש הסנה – ההתגלות שלא מכלה

בפעם הראשונה בתורה שהקב"ה נגלה למשה – זו הייתה אש:

"וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת-אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיַּרְא, וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל"
📖 שמות ג', ב'

האור האלוקי בוער – אבל לא מכלה.
זוהי אש נסתרת – התגלות עדינה, מלאת יראה.
אש שהיא גילוי של שליחות. האש שמזמינה את משה להציל את עם ישראל.

🔹 רמז לנשמת הצדיק: גם היא מאירה – אך אינה מכלה את העולם. היא נותנת חיים. כך הייתה נשמתו של רשב"י.

🔥 2. אש אליהו בהר הכרמל – האש שמכריעה את הספק

במלחמה מול נביאי הבעל, אליהו מתפלל – ויורדת אש משמים:

"וַתִּפֹּל אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל אֶת-הָעֹלָה…"
📖 מלכים א', י"ח, ל"ח

זו אש שמכריעה את הוויכוח: ה' הוא הא-לוקים!
זוהי אש של הכרעה, של אמת ניצחת.

🔹 מה הקשר לל"ג בעומר?
גם רשב"י חי בדור של סכנה רוחנית – ימי רומא, התפוררות האמונה.
והוא, כמו אליהו, הוריד לעולם אור שמכריע את החושך – תורת הסוד.

🔥 3. האור הגנוז – האור שנברא ביום הראשון

בבראשית נאמר:

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, וַיְהִי-אוֹר"
📖 בראשית א', ג'

חז"ל אומרים (חגיגה י"ב ע"א, בראשית רבה) שהאור הזה לא היה אור השמש – אלא אור רוחני עצום, שנגנז לצדיקים לעתיד לבוא.

הזוהר (פרשת בראשית) מגלה:

רשב"י – הוא זה שזכה באור הגנוז, ודרכו האור הזה חזר לעולם.

🔹 ולכן בל"ג בעומר מדליקים מדורות – כדי לזכור את אותו אור שנמסר לרשב"י – אור התורה הסודית, האור של הנשמה.

🔥 4. האש של ל"ג בעומר – אש של נשמה

ביום פטירתו של רשב"י, מסופר בזוהר (ח"ג האזינו, אידרא זוטא):

"ואז באה אש סביב הבית, ולא יכלו להיכנס – והוא גילה סודות התורה"

🔹 זו האש של הנשמה, שמגיעה לשיאה ביום הסתלקותה – כמו שאומר הזוהר:

"גילוי נהורא עילאה ביום ההוא" – אור עליון מתגלה.

הנשמה של רשב"י לא כבתה – היא בערה באור פנימי שהאיר את כל הדורות.

🔥 אז מה זה אומר על רשב"י?

הוא לא רק חכם.
הוא לא רק מקובל.
הוא נשמה שבערה באור אלוקי ממש.
לכן אמרו עליו: "נהורא דאורייתא" – האור של התורה.

כמו הסנה – אור שלא מכלה.
כמו אליהו – אור שמכריע.
כמו האור הגנוז – אור שגנוז בצדיקים ומתגלה בדורנו.

המדורה של ל"ג בעומר – היא נר נשמתו של האור הגנוז.

הניצוץ בכל יהודי

אם נחבר את שלושת האשׁות:

• 🔥 הסנה – אש של שליחות
• 🔥 אליהו – אש של הכרעה
• 🔥 האור הגנוז – אש של סוד

נבין: רשב"י היה כולו אש. לא אש מכלה – אלא אש מחיה.

וכשאנחנו מדליקים אש בל"ג בעומר – אנו לא מחקים מסורת.
אנחנו מחברים את עצמנו לאור שגנוז בנשמותינו.
כי כל יהודי נושא בתוכו ניצוץ מאותו האור.

🔥 האש שלא מכלה – של רשב"י

כשמשה ראה את הסנה – הוא לא הבין.
איך ייתכן אש – והסנה איננו אוכל?

זהו רמז לנשמה שהיא אש – אבל לא מכלה,
אש של אמונה, של רצון, של קשר עם ה',
אש שמקרבת ולא שורפת.

🔥 זו בדיוק הייתה הנשמה של רבי שמעון בר יוחאי.
הוא ברח למערה – אבל לא כדי לכעוס על העולם.
הוא הסתתר – כדי להאיר מתוכו אור שיחזיק אלפיים שנה.

הוא לא בנה תנועה, לא הקים מוסדות, לא כתב ספרים –
אבל הבעיר אש בלב כל מי שלומד תורה – עד היום.

🔥 ומה איתנו?

אנחנו חיים בדור עם אתגרים חדשים.
דור של מסכים, בלבול, רעש, פיתויים.
אבל גם דור של תשוקה אדירה לנשמה.

הצעירים לא רוצים חיקוי.
הם לא רוצים סמכות חיצונית.
הם מחפשים אש אמיתית.

וזה בדיוק מה שרשב"י משאיר לנו בל"ג בעומר:
לא טקס.
נר נשמה שמתוכו נדלקת נשמה אחרת.

🔥 הדור שלנו – דור של רשב"י?

רבי נחמן אמר:

"בעקבתא דמשיחא – האור של הסוד יירד אל העם."

ורשב"י ראה את הדור שלנו בעיני רוחו.
הוא לא נבהל ממנו.
הוא בטח בנשמות שלנו.

הוא ידע שיהיו ימים שבהם:

• אין בית מקדש
• אין נביא
• אין האר"י
• אבל תהיה אש בלב היהודי

חג ל"ג בעומר שמח ומלא אור נשמה לכולנו.