מה המשמעות של דיינו בהגדת פסח ומה הקשר להכרת הטוב?

איזה יופי! עכשיו תתכונן להתאהב מחדש בשיר שכולם שרים, אבל רק מעטים מבינים מה הוא באמת עושה לנשמה:

"דַּיֵּינוּ" – שיר שמלמד איך להסתכל על החיים בעיניים אחרות

הנה לך מבנה מעניין:

"אִלוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם – וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים – דַּיֵּינוּ!"
"אִלוּ עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים – וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם – דַּיֵּינוּ!"
וכן הלאה…

כאילו – למה להפסיק באמצע? למה לא לחכות עד הסוף, ולומר תודה על הכל ביחד?

כי כאן טמון סוד עצום לחיים.

1. "דיינו" – אומנות ההודיה על כל שלב בפני עצמו

החיים שלנו מורכבים מהמון רגעים.
אבל רוב האנשים – לא שמים לב אליהם.
הם מחכים ל"שיא" הגדול, לרגע שבו הכל מסתדר, אז הם יגידו תודה.

אבל ההגדה מלמדת אותנו:
גם כל שלב בדרך – הוא נס.

• הוצאת אותנו ממצרים? דיינו.
• קרעת לנו את הים? דיינו.
• נתת לנו שבת? דיינו.
• הבאת אותנו להר סיני? דיינו.
• נתת לנו את התורה? דיינו.

לא מחכים ל"חבילת הכל כלול" כדי להכיר תודה.
אלא – על כל פריט קטן – עוצרים. אומרים תודה. צועקים: דיינו!

2. "דיינו" – משחרר את האדם מתלונה תמידית

אם תלמד להגיד "דיינו", תפסיק לחשוב כל הזמן על מה אין לך –
ותתחיל לראות מה יש לך.

אומרים המקובלים:

"מי שמודה על החצי – מקבל שלם."
למה? כי הכרת הטוב – פותחת שערים.

3. עומק הפסוק האחרון בשיר

השיר מגיע לסיום ב"מכה בקלף":

"בנה לנו את בית הבחירה – לכפר על כל עוונותינו – דיינו!"

וזה הסוד הכי מדהים:
אפילו אם היינו מקבלים רק את היכולת לכפר – ולא יותר – זה היה מספיק.

זה לא אומר להסתפק במועט –
זה אומר לחיות עם לב מלא הודיה, ואז כל השפע נמשך.

בוא נסכם:

"דיינו" הוא לא רק שיר – הוא שיטת חיים.
הוא מלמד אותך לעצור.
להתבונן.
ולברך – אפילו על שלב בדרך.

ולמה אנחנו שרים אותו בהתלהבות גדולה בליל הסדר?
כי זו חגיגת החירות – והכרת הטוב היא המפתח לחירות פנימית.

רוצה שאספר לך על המשפט הכי מוזר בהגדה – "והיא שעמדה לאבותינו ולנו" – ומה בדיוק "היא" הזו?

יש מי שאומר: זה הסוד ששומר על עם ישראל עד היום.