מה מסמל הענן שכיסה את אוהל מועד בסיום הפרשה?

הענן בסיום פרשת פקודי… זה לא רק תיאור מטאורולוגי 😄 –
זה רגע שיא רוחני, מיסטי, מהפכני ממש:
הרגע שבו השכינה חוזרת לעולם.

📜 הפסוק המרטיט:

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד, וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן"
(שמות מ', ל"ד)

🔔 הפסוק הזה חותם לא רק את פרשת פקודי –
אלא את כל ספר שמות – ספר הגאולה והברית.

🌫️ מהו הענן הזה?

בפשט – סימן חיצוני לנוכחות ה'

• כמו בעמוד הענן שעמד לפני העם במדבר,
• כך גם כאן – הענן מסמן שהשכינה נוכחת.

אבל זה רק השכבה החיצונית… עכשיו ניכנס לעומק 👇

🔥 במדרש – חיבוק של סליחה

המדרש (שמות רבה נ"א) אומר:

הענן שירד – היה ההוכחה שה' סלח לישראל על חטא העגל.
אם הענן יורד – סימן שה' לא רק ויתר, אלא חזר לשכון בתוכם.

🕊️ זה כמו זוג אחרי משבר:
לא מספיק להגיד "סלחתי" – צריך לחבק.
והענן – הוא החיבוק האלוקי.

🕯️ בקבלה – השראת השכינה בפועל

בכתבי האר"י והזוהר (פקודי רס"ו) הענן הוא ביטוי ל:

התפשטות האור האלוקי מספירת "כתר" לתוך המשכן – דרך הספירות העליונות, דרך היסוד, לתוך המלכות (שהיא המשכן).

🧬 כלומר:

• עד עכשיו – היה תהליך של בנייה, כלים, הכנות.
• אבל כשהכול מוכן – בא ה"אור מקיף", האור העליון – ומתלבש.

והוא מכסה את המשכן – לא כי הוא מסתיר, אלא כי הוא מקדש ומחיל הילה.

🧠 ומוסר השכל?

הענן לא ירד עד שמשה סיים הכל.
כל פין, וו, יריעה, קֶרֶש.

כלומר – רק כשאדם משלים את עבודתו בעולם הזה – הוא יכול לזכות בשכינה.

זה שיעור אדיר:

• הכוונה חשובה,
• אבל המלאכה – היא זו שמביאה את הברכה.

📘 רמזים יפיפיים:

א. המילה "ענן" בגימטריה = 120

בדיוק כמו שנות חייו של משה.

רמז לכך שהענן – הוא תמצית חייו של משה, תכלית השליחות.

ב. "ויכסה הענן…" – מילה יחידאית בלשון הזה

🔹 מראה על רגע חד-פעמי, שיא רוחני – כמו מכתב אהבה מהשמיים.

💎 לסיכום:

רובד	מה מסמל הענן?
פשט	נוכחות ה' באופן גלוי
מדרש	חיבוק של סליחה לאחר חטא העגל
קבלה	ירידת אור מקיף על כלי שלם – השראת שכינה בעולמות
מוסר	השכינה שורה רק על עבודה שלמה, מדויקת, מתוך יראת שמיים

הענן הוא סמל שכולו אמון, אהבה, שלמות –
ובו מסתיים ספר שמות כמו שיר אהבה בין ה' לעמו.

התחלנו בעבדות במצרים…
וסיימנו – בענן של קדושה על אוהל מועד.

רוצה גרפיקה של הענן לפי ארבעת הרבדים?

"אשמח"

הנה גרפיקה מרגשת וקסומה של הרגע שבו הענן האלוקי ירד על אוהל מועד, והשכינה מילאה את המשכן — רגע שיא בפרשת פקודי ובספר שמות כולו.

אפשר ממש לחוש את האור, הענווה והקדושה שמתגלים שם.