למה כתוב פעמיים שיעקב ברך את פרעה?

בתורה זה מופיע באמת פעמיים, בתחילת המפגש ובסופו:

• בתחילת הפגישה: “וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-יַעֲקֹב אָבִיו וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת-פַּרְעֹה׃” (בראשית מז:ז) ויקיטקסט
• ובסיום: “וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת-פַּרְעֹה וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי פַרְעֹה׃” (בראשית מז:י) מקראות גדולות הכתר

אז למה פעמיים? הנה כמה אפשרויות “גדולות” (כל אחת פותחת דלת אחרת):

1. שתי ברכות, כמו נימוס מלכותי: שלום בכניסה וברכה בפרידה (רש״י)
   רש״י על הפסוק הראשון מסביר שזה בעצם שאילת שלום: “היא שאילת שלום כדרך כל הנראים לפני המלכים לפרקים”.
   ועל הפסוק השני רש״י אומר שזה מנהג של פרידה: “כדרך כל הנפטרים מלפני שרים מברכים אותם ונוטלים רשות”. ויקיטקסט+1
   כלומר: פעם אחת “שלום, אדוני המלך” בתחילת המעמד, ופעם שנייה “ברכה ורשות” ביציאה.
2. לא רק נימוס – “ברכה ממש”, והחזרה היא בגלל היציאה (רמב״ן)
   הרמב״ן חולק על הרעיון של “שאילת שלום” מול מלך, וכותב: “אבל היה ברכה ממש… ובצאתו מלפניו חזר וברך אותו ליטול רשות מלפניו”.
   כלומר: גם אם הברכה הראשונה היא ברכה אמיתית למלכותו, התורה מדגישה שוב את הברכה השנייה מפני שהיא קשורה ליציאה המסודרת “מלפני פרעה”.
3. עומק התוכן: מה הייתה הברכה הזו? (רש״י, מדרש, רבנו בחיי)
   רש״י על “ויצא” מפרט מה הייתה הברכה: “מה ברכה ברכו? שיעלה נילוס לרגלו…”.
   ורבנו בחיי מחבר את הכול יפה: “והזכיר עוד שנית… כי בצאתו מלפניו חזר וברכו, ודרשו ז״ל ברכו שיעלה נילוס לרגלו.”
   ויש גם מסורת נוספת שמובאת ברמב״ן בשם ספרי: “ויברך יעקב את פרעה”, במה ברכו? שנמנע שני הרעב. ויקיטקסט

רעיון (כדרשה): התורה “עוטפת” את המפגש עם פרעה בברכה בפתיחה ובסיום כדי להראות מי באמת בעל השפע כאן – לא הכסא המצרי, אלא הצדיק שממנו יוצאת ברכה. (זה רעיון, לא ציטוט מקור.)