“ויָדעת היום והשבות אל לבבך” בתפילת "עלינו לשבח"-מה הפירוש ומה הקשר לתכלית החיים היהודיים?

נגעת בפסוק שהוא לב הלב של האמונה, וכמו שאמרו גדולי הדורות: "השבת אל הלב" — זו כל העבודה של החיים.

נתחיל עם הפסוק כמו שהוא:

"וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא הא-לוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת – אין עוד"
(דברים ד', לט)

והוא מופיע בקטע השני של תפילת "עלינו לשבח" — רגע לפני החותם המרומם של "והיה ה' למלך…"
והשאלה שלך – איך הוא קשור לתכלית החיים – היא הליבה עצמה של מה זה להיות יהודי.

✨ שלושה שלבים בפסוק – שלושה שלבים בחיים:

1. "וידעת היום" — הידיעה השכלית

זה לא "ויאמנת היום", אלא וידעת. התורה לא חוששת ממחשבה, להיפך — היא דורשת חכמה, עיון, בירור.
המחשבה שה' אחד, שאין מלבדו – זו לא אמירה רגשית, אלא אמירה שכלית, מחויבת, חד משמעית.

כל יהודי מחויב לדעת את האמת האלוקית כמו שהוא יודע שהשמש זורחת.

2. "והשבות אל לבבך" — להפוך ידיעה לרגש

כאן בא השלב הקשה באמת.
כי הרבה יודעים, אבל מעטים משיבים ללב.
הכוונה היא לקחת את הידיעה היבשה — ולהפוך אותה להוויה פנימית, רגשית, חיה.

להרגיש שה' נמצא איתך בכל רגע.
שהוא רואה, שומע, אכפת לו.
זה לא "אני מאמין שיש" — זה "אני חי את זה."

3. "אין עוד" — אחדות מוחלטת

זה לא רק שאין עוד אלוהים. זה הרבה יותר מזה.
זה שאין עוד מציאות מלבדו.
כמו שאומר הבעל שם טוב: "אין שום דבר שקיים באמת — מלבד אור ה'. אפילו הקושי. אפילו אני."

✡️ הקשר לתכלית החיים היהודיים

כל יהודי בא לעולם כדי ללמוד לדעת את ה' — ולהשיב אל ליבו.
זו תכלית התורה, תכלית המצוות, תכלית התפילה.

וזה לא מקרה שהפסוק הזה נמצא בתפילת "עלינו לשבח" דווקא:

כי אחרי שאנחנו אומרים:

"על כן נקווה לך ה' לראות במהרה בתפארת עוזך…"

אנחנו מצהירים:
"וידעת היום והשבות אל לבבך…"

כלומר:
אנחנו לא רק רוצים לראות את מלכותך — אנחנו רוצים להפנים אותה.
שזה יחדור אל תוך הלב. שלא נחיה חיים שטחיים.

📘 סוד קטן מהזוהר הקדוש:

"רעותא דליבא דמשתאר בליבא תדירא – איתקרי ידיעה גמורה."
(רצון הלב שמתמשך ונחקק בלב – הוא שנקרא 'ידיעה שלמה'.)