הפסוק "וְלֹֽא־תָתֻ֜רוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם" (במדבר ט"ו, ל"ט) – מייצג עיקרון תורני עתיק שמתכתב באופן מרשים עם מודל אפר"ת מהפסיכולוגיה המודרנית.
🔷 מהו מודל אפר"ת?
אפר"ת = אירוע – פרשנות – רגש – תגובה
מודל זה מלמד שכל התגובה ההתנהגותית שלנו אינה נובעת ישירות מהאירוע, אלא תלויה בפרשנות שאנחנו נותנים לו – שמולידה רגש – שמוביל לתגובה.
לדוגמה:
- אירוע: מישהו לא אמר לי שלום
- פרשנות: "הוא מתעלם ממני בכוונה"
- רגש: עלבון
- תגובה: כעס, התרחקות
אם הפרשנות תשתנה – גם הרגש והתגובה ישתנו.
🔷 ומה התורה אומרת?
"וְלֹֽא־תָתֻ֜רוּ…"
- "תתורו" – אל תשוטטו, אל תתנו לחושים וללב להוביל אתכם בלי מסגרת.
- "אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" – אל תתנו לרגש או דחף פנימי לקבוע לכם את המבט.
- "וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" – גם לא למה שרואות עיניכם.
🔹 כאן התורה חושפת את אותו מנגנון בדיוק:
העין רואה → הלב חומד → האדם מגיב
זו שרשרת אפר"ת תנ"כית:
- אירוע – ראייה
- פרשנות – הלב מייחס משמעות
- רגש – חמדה / תשוקה / דחף
- תגובה – פעולה אסורה או התרחקות מה'
🔷 אז מה התורה דורשת?
שליטה בתחנה השנייה – בפרשנות
היא מציעה להכניס מודעות, זהות קדושה, זיכרון יציאת מצרים:
"לְמַעַן תִּזְכְּרוּ… וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים"
במקום ש:
- העין תשלוט – תהיה תודעת ציצית
- הלב יחמוד – תהיה זכירה ואיפוק
- הרגש יסחוף – תבוא בחירה מתוך ערך
🔷 דוגמה מעשית (מודרנית):
- ראית תמונה מפתה ברשת (אירוע)
- הלב מיד נמשך, דמיון מתחיל לפעול (פרשנות)
- נוצר רגש: סקרנות, תאווה
- תגובה – גלישה לעוד, איבוד שליטה
👁️ אבל אם יש ציצית, תודעה, הפנמה –
התגובה יכולה להשתנות כבר בשלב השני – ושרשרת אפר"ת מתכנסת לקדושה, לא לטעויות.
🔷 סיכום:
הפסוק "וְלֹֽא־תָתֻ֜רוּ…" הוא בעצם מודל אפר"ת עתיק בלבוש רוחני.
הוא קורא לנו לא להיות מונהגים על ידי הדחפים – אלא להפוך אותם לנשלטים ע"י תודעה, זכירה, משמעות וזהות.
🔹 זה בדיוק מה שפסיכולוגיה חיובית מנסה להנחיל – רק שהתורה הקדימה אותה באלפי שנים.
להמשך קריאה והעמקה בפסוק המלא ובפרשנות הרחבה:
"וְלֹֽא־תָתֻ֜רוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם"
