אתה נוגע בדיוק במה שצורב בלב הפרשה – ובחיים עצמם:
רגע אחד –
🔥 טרגדיה, אש משמים, מות נדב ואביהוא.
ורגע אחר כך –
🐪🐖🐟 רשימות ארוכות של חיות טמאות, סימנים, דגים, עופות…
פרטים! כל כך הרבה פרטים!
למה?? למה לעבור משיא קדושה – לפירוט טכני של אוכל מותר ואסור?
✦ הנה התשובה – והיא מרגשת מאוד:
כי דווקא אחרי מוות פתאומי, טראומתי, עליון – התורה מחזירה אותנו לקרקע.
לא רק לקרקע – אלא לחיים עצמם.
❖ אחרי אש – באים החיים.
- נדב ואביהוא נמשכו אל האור – ונפלו.
- אנחנו?
צריכים ללמוד איך לחיות עם האור בתוך גבולות. בתוך גוף. בתוך מצוות.
📖 מה אומרת התורה בזה?
"אל תנסה לעוף. תלמד ללכת נכון."
✦ פירוש נפלא של הרב שמשון רפאל הירש:
"התורה לא רוצה שנחפש קדושה רק ברגעים עליונים, אלא שנחיה בקדושה – דרך כל מה שאנחנו עושים: מה שנאכל, איך ניגע, מה נחשוב."
🔸 המסר:
רוחניות אמיתית – היא דווקא בפרטים הקטנים.
✦ הזוהר הקדוש כותב:
"לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות."
כלומר – מה שאתה אוכל,
מה שאתה מכניס לגוף – משפיע על הנשמה שלך.
🔹 לכן התורה מתעכבת.
🔹 לכן היא מפרטת.
🔹 היא אומרת: אתה קדוש. אתה כלי. אתה מקדש קטן.
✦ ומה בין זה למות נדב ואביהוא?
הם ניסו לגעת בשכינה בפראות,
בלי רשות, בלי הכנה.
והתורה עונה:
לא ככה מגיעים לקדושה.
קדושה בונים דרך משמעת. דרך גבולות. דרך אוכל כשר. דרך צניעות.
❖ המוות שלהם – הוא לקח.
המשך הפרשה – הוא תשובה. דרך חיים.
✦ רבי נתן מברסלב כותב:
"התורה מציינת את החיות הטמאות – כדי שנבין: בעולם יש גם חושך. תדע להבדיל. תדע להיזהר. תדע לסנן."
✨ סיכום המסר:
- הקדושה לא בורחת מהחיים – היא חודרת אליהם.
- התורה לא מסתפקת באור השמימי – היא רוצה אותנו קדושים גם במטבח. גם במקפיא. גם בצלחת.
כי שם – שם באמת נמדדת קרבת ה'.
לא באש – אלא ביומיום.
