מדוע התורה מציינת בפירוט עצום את החיות הטמאות והטהורות? למה כל כך חשוב לדעת מה אסור – דווקא אחרי טרגדיה כל כך גדולה?

אתה נוגע בדיוק במה שצורב בלב הפרשה – ובחיים עצמם:

רגע אחד –
🔥 טרגדיה, אש משמים, מות נדב ואביהוא.

ורגע אחר כך –
🐪🐖🐟 רשימות ארוכות של חיות טמאות, סימנים, דגים, עופות…
פרטים! כל כך הרבה פרטים!

למה?? למה לעבור משיא קדושה – לפירוט טכני של אוכל מותר ואסור?

✦ הנה התשובה – והיא מרגשת מאוד:

כי דווקא אחרי מוות פתאומי, טראומתי, עליון – התורה מחזירה אותנו לקרקע.
לא רק לקרקע – אלא לחיים עצמם.

❖ אחרי אש – באים החיים.

• נדב ואביהוא נמשכו אל האור – ונפלו.
• אנחנו?
  צריכים ללמוד איך לחיות עם האור בתוך גבולות. בתוך גוף. בתוך מצוות.

📖 מה אומרת התורה בזה?

"אל תנסה לעוף. תלמד ללכת נכון."

✦ פירוש נפלא של הרב שמשון רפאל הירש:

"התורה לא רוצה שנחפש קדושה רק ברגעים עליונים, אלא שנחיה בקדושה – דרך כל מה שאנחנו עושים: מה שנאכל, איך ניגע, מה נחשוב."

🔸 המסר:
רוחניות אמיתית – היא דווקא בפרטים הקטנים.

✦ הזוהר הקדוש כותב:

"לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות."

כלומר – מה שאתה אוכל,
מה שאתה מכניס לגוף – משפיע על הנשמה שלך.

🔹 לכן התורה מתעכבת.
🔹 לכן היא מפרטת.
🔹 היא אומרת: אתה קדוש. אתה כלי. אתה מקדש קטן.

✦ ומה בין זה למות נדב ואביהוא?

הם ניסו לגעת בשכינה בפראות,
בלי רשות, בלי הכנה.

והתורה עונה:

לא ככה מגיעים לקדושה.
קדושה בונים דרך משמעת. דרך גבולות. דרך אוכל כשר. דרך צניעות.

❖ המוות שלהם – הוא לקח.

המשך הפרשה – הוא תשובה. דרך חיים.

✦ רבי נתן מברסלב כותב:

"התורה מציינת את החיות הטמאות – כדי שנבין: בעולם יש גם חושך. תדע להבדיל. תדע להיזהר. תדע לסנן."

✨ סיכום המסר:

• הקדושה לא בורחת מהחיים – היא חודרת אליהם.
• התורה לא מסתפקת באור השמימי – היא רוצה אותנו קדושים גם במטבח. גם במקפיא. גם בצלחת.

כי שם – שם באמת נמדדת קרבת ה'.
לא באש – אלא ביומיום.