נתחיל בעובדות:
הפסוק שאמרה שרה:
"וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר: אַחֲרֵי בְלוֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן"
(בראשית י"ח, י"ב)
אבל כשתגובה מגיעה מאת ה':
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָהָם: לָמָּה זֶה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר: הַאַף-אָמְנָם אֵלֵד, וַאֲנִי זָקַנְתִּי"
(בראשית י"ח, י"ג)
הבורא שינה את דברי שרה: במקום "ואדוני זקן" אמר "ואני זקנתי".
מה למדו מזה חז"ל?
אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר בר רבי שמעון: מכאן שאין משנים מפני השלום
(מסכת יבמות דף ס"ה עמוד ב)
וגם במדרש:
"אמר רבי שמעון: גדולה השלום, שאפילו הקדוש ברוך הוא שינה בו"
(בראשית רבה פרשה מ"ח, י"ח)
כלומר, אפילו הקדוש ברוך הוא, שחתום על האמת, העלים את האמת כדי לשמור על שלום בית בין אברהם לשרה.
עומק הרעיון – מה זה מלמד על שלום בית?
- העדפת השלום על האמת הגמורה
יש רגעים שבהם אפילו האמת – שהיא ערך עליון – נסוגה מפני ערך השלום.
אם יש חשש שהאמת תגרום למתח, פגיעה או קלקול בקשר בין איש ואשתו – התורה מלמדת שכדאי לשקול היטב את אמירתה. - רגישות לזולת – גם כשלא צודקים
הקב"ה נמנע מלהעביר את הביקורת האמיתית ששרה הביעה על אברהם, כדי לא לפגוע בו.
זו הדרכה ישירה: אם אתה יודע שהעברת מידע תגרום לפגיעה רגשית – אל תמהר לעשות זאת, גם אם אתה "צודק". - שלום הוא תנאי לשכינה
אם הקב"ה שינה את דבריו בשביל לשמור על שלום – יש כאן קריאה מוסרית עליונה לכל אדם שמבקש להיות קרוב לרוח ה' – לבנות את בתו או ביתו על גבי שלום, רגישות ועדינות.
השלכה מעשית לחיים הזוגיים:
- לא כל דבר שבן/בת הזוג אומרים – צריך לעביר.
- לפעמים עדיף לשתוק מאשר "לדווח" ולהצית אש.
- כשאדם בוחר להבליג כדי לשמר שלום – הוא מהלך בדרכי ה' בעצמו.
וזה עיקר גדול מאוד:
אם אדם רוצה לבנות בית שמאיר באור של אמונה ושל קרבת ה' – עליו ללמוד מה' עצמו איך מתנהגים ברגעים רגישים.
משפט מפתח:
"מִשְּׁנֵה שֶׁקֶר – מִשּׁוּם שָׁלוֹם, אֲפִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה כֵּן"
סיכום:
ממעשה זה למדנו יסוד נצחי: שלום בית קודם לאמת מוחלטת, אפילו אצל הקדוש ברוך הוא.
הוא לא גילה לאברהם את דברי שרה המלאים, כדי לא לפגוע בו – וזה מדריך אותנו עד היום, כמה עדין, זהיר וחכם צריך אדם להיות בתוך חייו הזוגיים.
