איך יעקב יכול להיקרא "איש אמת", כשכל החיים שלו נראים כמו שרשרת של תחפושות, הטעיות ותמרונים? הוא נכנס אל יצחק מחופש לעשו, אחר כך נופל קורבן לרמאות של לבן, ולבסוף הילדים שלו עצמם מוליכים אותו שולל בסיפור יוסף. אם זה "איש אמת" – מה נשאר לנו?
דווקא הפרדוקס הזה מגלה משהו מאוד עמוק על מה זו אמת בחיים של אדם מאמין.
- אמת זה לא מצב קפוא, זה כיוון חיים
כשאנחנו שומעים "אמת" אנחנו מדמיינים מצב נקי: או שאתה ישר או שאתה שקרן. התורה מציירת תמונה אחרת בהרבה.
יעקב מתחיל את חייו בעולם מלא מתח:
אמא שקיבלה נבואה שיעקב הוא הממשיך, אבא שמעדיף את עשו, אח שמכר את הבכורה אבל עדיין עומד לקבל את הברכה. בתוך המציאות המסובכת הזו יעקב לא "ממציא" שקר יש מאין, הוא נסחף לתוך כלי פעולה שכבר קיימים בבית: הסתרה, חצי אמת, תמרון.
אבל מה הכיוון של החיים שלו?
כשמסתכלים על כל הספר:
הוא האיש שמוכן לעבוד ארבע עשרה שנה בשביל אהבה אחת.
הוא זה שנאבק כל הלילה עם המלאך ולא מוותר עד שעולה השחר.
הוא זה שמסכים להיפרד מבנימין למרות שכל הלב שלו צורח.
יש בו חולשות, יש מהלכים עקומים, אבל הכיוון העמוק שלו הוא להעמיד עולם של קדושה, משפחה, עם. זו אמת מסוג אחר: לא "לא טעיתי אף פעם", אלא "כל פעם שנפלתי, החיים דחפו אותי חזרה למקום הישר".
אמת, בתורה, היא לא תעודת יושר נקייה מטעויות, אלא נאמנות פנימית לכיוון. מי שמוכן לעבור גם דרך תיקונים וכאבים כדי לחיות את האמת שלו – שייך למידת אמת גם אם בדרך היו רגעים של עיקום.
- ההבדל בין שקר שמוחק זהות לבין תחפושת שמגלה זהות
יש הבדל גדול מאוד בין שני סוגים של שקר.
יש שקר שמטרתו לברוח מעצמי. כמו קין שאומר "לא ידעתי, השומר אחי אנכי". הוא מנסה למחוק את האחריות שלו, לעשות כאילו המציאות לא קרתה בכלל. זה שקר שמחסל אמת.
ויש מהלך כמו של יעקב בברכות. אי אפשר להכשיר אותו לגמרי, אבל צריך לשים לב למה עומד מתחת.
לפני סיפור הברכות התורה כבר סיפרה:
עשו מכר את הבכורה שלו ונזלזל בה.
רבקה יודעת בנבואה שהצעיר הוא זה שנבחר להמשך הדרך.
יצחק, כך מבינים הרבה מפרשים, אינו רואה את עומק דמותו של עשו.
כלומר מבחינת התוכן הפנימי – הבכורה הרוחנית באמת "שייכת" ליעקב. המעשה של רבקה ויעקב לא ממציא מציאות שלא קיימת, אלא דוחף את הברכה להתיישר עם מי שבאמת מתאים לה. אבל הדרך – דרך של התחפשות – באה מתוך פחד, לחצים, חוסר אמון ביכולת של האמת להתגלות בגלוי.
מכאן אפשר להבין משהו חשוב לחיים שלנו:
יש מצבים שבהם אדם משקר כי הוא לא רוצה להיות מה שהוא.
ויש מצבים שבהם התחפושת היא ביטוי לעובדה שהוא עדיין לא מצליח לחיות בגלוי את מה שהוא בפנים. זה לא מצדיק את המעשה, אבל זה שם אותו במקום אחר לגמרי.
האמת של יעקב לא נמדדת רק ברגע שבו הוא נכנס עם בגדי עשו, אלא בכל הדרך שבה הוא הולך אחרי זה לשלם, להיתקן, ולגלות את הפנים האמיתיות שלו בלי תחפושת.
- מידה כנגד מידה כתהליך ניקוי
אחד הדברים הכי חזקים בסיפור יעקב הוא איך הכל חוזר אליו:
הוא השתמש בגדי אחיו ובתחפושת כדי לקבל את הברכה.
לבן מחליף לו את רחל בלאה בלילה, בפועל עושה לו "תרגיל" דומה.
בסוף ימיו הילדים שלו לוקחים כתונת, טובלים אותה בדם גדי, ומעמידים אותו בפני מציאות מדומה.
זה לא רק עונש. זה שיעור.
הקב"ה כאילו אומר לו:
בחרת, מתוך כוונה עמוקה אבל גם מתוך פחד, להכניס שקר לתוך הנקודה הכי קדושה – קשר אב ובן וברכה אלוקית. עכשיו תעבור במסלול שבו אותו סוג כוח יחזור אליך, עד שתבין מה הוא עושה, עד שתזדכך.
במילים פשוטות:
יעקב הופך לאיש אמת לא כי מעולם לא שיקר, אלא כי המציאות מאלצת אותו להתמודד שוב ושוב עם ההשלכות של חוסר אמת, עד שהוא לא מסוגל יותר לסבול שקר.
ביום שהוא עומד מול פרעה, הוא כבר אדם אחר לגמרי מאותו בחור צעיר עם עורות העיזים. זה לא אותו יעקב נפשי.
- אמת של אדם מאמין נולדת בתוך סבך, לא מחוץ לו
כאן מגיע המסר אלינו.
קל לדמיין אמת כאיזה מצב של "אני תמיד אומר את האמת, לא עושה שטויות, לא מתבלבל". אבל התורה מלמדת אותנו אמת הרבה יותר ריאלית ואנושית.
אדם מאמין:
גדל בבית עם מורכבות.
נחשף לדפוסים של הסתרה, של "לא מדברים על זה".
מוצא את עצמו לפעמים משתמש באותם כלים – מסתיר, מעגל פינות, משקר מתוך פחד.
אם בשלב הזה הוא אומר לעצמו: "אז אני לא איש אמת, אין לי מה לחפש בקדושה" – הוא מפספס את כל ספר בראשית.
המסר של יעקב הוא אחר:
השאלה היא לא אם מעולם לא נגעת בשקר.
השאלה היא לאן אתה הולך עם זה.
האם אתה מוכן:
להסתכל על המקומות שבהם עקמת.
לראות איך זה חוזר אליך.
ללמוד מזה.
לקחת אחריות.
ולאט לאט לבנות חיים שבהם אתה פחות צריך תחפושות.
אמת של אדם מאמין היא לא חיים בלי סוד, אלא חיים שבהם אתה הולך ופוחד פחות מהאור.
פוחד פחות מהמשפט "טעיתי".
פוחד פחות מהאפשרות להפסיד משהו כשאתה אומר אמת.
- למה דווקא יעקב הוא הסמל לאמת
חז"ל קושרים את יעקב למידת אמת. לא כי הוא נקי מסיבוכים, אלא כי הוא הדמות שבה הסיפור של האמת נלחם הכי חזק.
אצל אברהם הדגש הוא חסד.
אצל יצחק – גבורה, עקדה, יראת שמים.
אצל יעקב – האמת נבדקת במצבים הכי מסובכים של חיים: בית עם אהבה מועדפת, חותן רמאי, אחים שמקנאים, ילדים שמשקרים.
ואיכשהו, אחרי כל זה, סוף הספר מתאר אדם שיודע לקרוא נכון את המציאות, לברך כל בן לפי האמת הפנימית שלו, ולהציב דרך לעתיד.
זה איש אמת: אחד שעבר דרך כל השקרים של החיים – ולא ויתר על החיפוש אחר האמת.
- ומה זה אומר על הדרך שלך
אולי אתה מרגיש לפעמים:
שאתה חי בעולם עם יותר מדי מסכות.
שיש דברים שלא סיפרת להורים, לבני הזוג, לעצמך.
שאתה לא תמיד אומר כל מה שאתה חושב.
שאתה לא תמיד עומד מאחורי הערכים שאתה מאמין בהם.
התגובה הקלאסית של היצר היא להגיד: "אם כך, כנראה שאני לא אדם של אמת, אז מה הטעם".
התגובה של ספר בראשית היא אחרת לגמרי:
אם כך – ברוך הבא לסיפור של יעקב.
להיות איש אמת זה לא לבוא לעולם סטרילי.
זה להסכים לעבור דרך מקומות של עיקום בלי להישאר שם.
זה לא לפחד לראות איך החיים מחזירים אליך דברים, ולתרגם את זה לאש פנימית של תיקון, לא לציניות.
אמת, בסוף, היא לא מקום שאתה מגיע אליו, אלא הדרך שבה אתה מוכן ללכת, גם כשמגלים פתאום כמה התחלת רחוק ממנה.
