ממש לב לבו של שער הביטחון בספר חובות הלבבות לרבנו בחיי. לא די לומר "אני בוטח בה'", צריך לבחון האם מדובר בביטחון אמיתי – או רק בדמיון עצמי שגוי. רבנו בחיי מתמודד עם השאלה הזו בצורה מדויקת, ומביא כלים מעשיים להבחנה בין ביטחון אמיתי לבין אשליה.
הנה הקריטריונים המרכזיים שהוא מביא:
1. השלווה בעת משבר – מבחן המציאות
האם אתה שלו ורוגע כשאיבדת רכוש? כשבריאותך ירדה? כשחלומותיך התרסקו?
הבוטח באמת – אינו נכנס לחרדה. הוא מקבל את המציאות באמונה עמוקה שהכול לטובה, ושאין מקרה בעולם.
אם אתה מאבד שינה, כועס על כל העולם, מקטר ומפחד – רבנו בחיי היה שואל אותך: "על מי בדיוק אתה סומך?"
2. חופש רגשי – מה העבדות שלך?
האם אתה מרגיש תלוי בבני אדם? מחפש חן בעיני הבריות? משתעבד לדעות של אחרים?
רבנו כותב:
"וּמִסִּימְנֵי הַבִּטָּחוֹן – שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ שָׁקֵט מִכָּל דִּאגָה, וְאֵינוֹ מִתְפַּחֵד מֵאֵין בְּנֵי אָדָם." (שער הביטחון, פרק ד')
מי שבוטח באמת – אינו משועבד. הוא מרגיש שחרור פנימי. לא מרַצה. לא נכנע לפחדים.
3. המניע למעשים – למה אתה פועל?
האם אתה עובד קשה כי אתה מאמין שזה רצון ה', או כי אתה סבור שכל ההצלחה תלויה בך?
אדם שבוטח בה' יודע שעליו לעשות השתדלות בלבד – אך התוצאה אינה בידיו. מי שאינו בוטח – מרגיש שהוא חייב לשלוט בכל.
4. השמחה במה שיש – האם אתה חי בהכרת תודה?
אם אתה בוטח בה' – אתה שמח, גם אם חסר לך. אתה יודע שמה שיש – זה בדיוק מה שצריך.
אם אינך שמח – סימן שאתה חושב שמישהו אחר אחראי על מה שאין לך.
5. התגובה להצלחות – למי אתה מייחס אותן?
אחד הסימנים לביטחון אמיתי בה' הוא הדרך שבה האדם מתייחס להצלחות בחייו. אדם שבוטח באמת, רואה בהצלחה – גם כשבאה בעקבות מאמץ אישי – תוצאה של רצון הבורא ולא של כוחו ועוצם ידו. לעומת זאת, מי שמייחס את הצלחתו לעצמו בלבד, לחכמתו, למזלו או לקשריו – מעיד על עצמו שביטחונו מונח ביד אדם ולא ביד ה'.
רבנו בחיי מסביר בפרק ד' של שער הביטחון, כי סימן מובהק לבוטח הוא שמחתו בעת הקושי, דווקא משום שהוא רואה בכול יד השם. הוא מלמד כי אמונה אמיתית מתבררת דווקא ברגעי משבר, יותר מאשר ברגעי הצלחה.
לכן, אם אתה מצליח – שאל את עצמך: האם אתה מרגיש גאווה עצמית? או שמא אתה מודה לבורא על ההכוונה, הפתחים שנפתחו, ההזדמנויות שנקרו בדרכך?
אם אתה באמת בוטח – תדע בלב שלם שלא הכוח שלך עשה את זה.
תגובת הנפש במצבי מבחן
המדד לביטחון אמיתי הוא לא הדיבורים אלא תגובות הנפש במצבי מבחן – שמחה, שלווה, הודיה, אי-תלות באחרים.
אם יש בך את אלה – יש לך ביטחון. אם לא – זו הזדמנות לבנות אותו באמת.
רוצה מבחן אישי קטן?
שאל את עצמך: "אם אאבד את כל מה שיש לי, האם עדיין אדע שה' אוהב אותי?"
אם התשובה היא כן – אתה בדרך לשער הביטחון.
