השבתות שבהן קוראים שתי פרשות יחד – כמו תזריע-מצורע – הן תמיד הזדמנות לשים לב לחיבור הרוחני והפנימי ביניהן, ולא רק לסיבה הטכנית.
❖ קודם כל: למה בכלל מחברים פרשות?
התורה מחולקת ל־54 פרשיות, אבל בשנה רגילה (שאינה מעוברת) יש רק 50–51 שבתות שבהן קוראים בתורה.
כדי להשלים את המחזור השנתי – מחברים לפעמים שתי פרשות יחד.
📅 בפרט, פרשות תזריע ומצורע כמעט תמיד נקראות יחד בשנים לא מעוברות – כדי לשמור על הסדר של קריאת התורה מול לוח השנה (כגון קרבת פרשת בהר לשבועות).
❖ אבל… למה דווקא תזריע ו-מצורע?
1. שתיהן עוסקות בטהרה – אבל מזוויות שונות
- תזריע פותחת בנושא של לידה וטומאה – אישה יולדת.
- מצורע עוסקת בטומאה רוחנית כתוצאה מחטא, ובעיקר בלשון הרע.
וזה מעניין:
- תזריע עוסקת במעשה בריאה – יצירת חיים.
- מצורע עוסקת בהתפרקות הקשר – בידוד, טומאה, חורבן.
וכשקוראים אותן יחד – נוצרת אמירה:
מי שיודע לזרוע נכון – לא יגיע למצורע.
ומי שנפל – יש לו דרך לחזור, כי הטומאה עצמה תוליד תיקון.
2. לידה ומילה – דיבור וצרעת
חז"ל קישרו בין לשון הרע לצרעת – ומהו התיקון ללשון?
ברית מילה – הדיבור הקדוש, שנרמז בפרשת תזריע.
בשמונה ימים – מלים את הילד.
בשמונה ימים – מחזירים את המצורע למחנה.
🔁 שני תהליכים – של חיבור לברית, חיבור לקדושה, תיקון הגוף והנפש.
3. רעיון חסידי – שתי דרגות באדם
- תזריע – אדם בתהליך של צמיחה (זריעה, הולדה, קדושה)
- מצורע – אדם בתהליך של נפילה ותשובה
חיבור שתי הפרשות מלמד אותנו:
גם מי שנולד בטהרה – עלול ליפול.
אבל גם מי שנפל – יכול להיטהר ולחזור.
🕯 ולסיום: מסר לשבת תזריע-מצורע
כשאנחנו קוראים שתי פרשות כאלה יחד, המסר הוא:
אל תסתכל על אדם רק לפי מצבו הרגעי – אלא לפי הזרע שבו, לפי הפוטנציאל שבו.
גם ה"מצורע" שבתוכנו יכול להפוך ל"זרע קודש", אם נאפשר מקום לתיקון.
