שאלה מעניינת מאוד! הסיבה לכך שאומרים קדיש בארמית ולא בעברית קשורה לכמה הסברים עמוקים ומרתקים, הן מהבחינה ההיסטורית והן מהבחינה הרוחנית.
1. שפת העם בזמנם
בתקופת התלמוד, ארמית הייתה השפה המדוברת בקרב רוב העם היהודי, במיוחד בבבל. לכן, כדי להנגיש את התפילה לכולם, ובמיוחד לאלה שלא שלטו בעברית, נקבע שהקדיש ייאמר בארמית. הרעיון היה להבטיח שכל אדם יוכל להבין את המילים של התפילה, ובכך להצטרף לכוונה.
2. קדושתה של העברית
עברית נחשבת לשפת הקודש, ולכן יש עניין מסוים לשמור על העברית לדברים שקשורים ישירות לקריאה בתורה, תפילות מסוימות או ברכות. הקדיש, למרות חשיבותו הרבה, הוא למעשה תפילה שבח, ולכן נאמר בארמית כשפה נגישה.
3. תשומת לבם של המלאכים
ישנה תפיסה בקבלה ובמדרשים שדווקא הארמית היא שפה שהמלאכים אינם מבינים, או אינם שולטים בה באותה מידה כמו העברית. הקדיש נועד להיות תפילה שמכוונת ישירות לקב"ה, מבלי שהמלאכים ישתמשו בה כ"מתווכים". זה מבטא את הקשר הישיר בין האדם לבורא.
4. חיזוק האחדות בעם
הקדיש נחשב לאחת התפילות המאחדות ביותר. העובדה שהוא נאמר בשפה שהייתה נפוצה בקרב היהודים הפשוטים בכל שכבות העם הדגישה את הרעיון שכל יהודי, ללא קשר למעמדו או רמת השכלתו בתורה, יכול לקחת חלק באמירת הקדיש ובקדושת הציבור.
ומה עם היום?
כיום, כשעברית היא שוב השפה המדוברת של העם היהודי, ישנם שיחים שמעלים שאלות דומות לשלך: האם נכון לשנות את נוסח הקדיש לעברית? אך המסורת חזקה מאוד, ואמירת הקדיש בארמית מחברת אותנו לדורות שקדמו לנו ולשפתם.
"אז לפי מה שאתה אומר אם היום עברית היא שפת העם זה ממש חשוב להגיד את הקדיש בעברית לא?"
השאלה שאתה מעלה אכן מרתקת ויש לה צדדים משמעותיים גם מבחינה רעיונית וגם מבחינה הלכתית. לפי מה שהסברתי, הקדיש נכתב בארמית במקור כדי שיהיה מובן ונגיש לשפת העם. אך האם זה אומר שצריך היום לעבור לעברית, כשהיא השפה המדוברת? הבה נבחן את הנושא לעומק:
החשיבות ההיסטורית והמסורתית של הקדיש בארמית
למרות שהקדיש נכתב בארמית מטעמים של נגישות, המסורת היהודית שמה דגש על שימור נוסחים לאורך הדורות. הנוסח בארמית התקבל על ידי עם ישראל ונעשה חלק מקודש התפילה. שינויים במסורת עלולים לעורר מחלוקות, וזהו שיקול מרכזי מדוע לא משנים את הנוסח המקובל.
הרבדים הרוחניים של השפה
כפי שהזכרתי, הקבלה רואה באמירת הקדיש בארמית דרך ייחודית לפנות לקב"ה ללא תיווך. אם נשנה את הקדיש לעברית, יש שיטענו שנאבד את הממד הרוחני הזה. לכן, גם אם עברית היא שפת העם היום, ייתכן שמבחינה מיסטית הארמית ממשיכה לשמש "שפה אוניברסלית" של חיבור רוחני.
עברית כשפת העם – החיבור לדור הצעיר
מנגד, יש מקום לחשוב שאם עיקר המטרה של הקדיש היא הבנה ונגישות, כפי שהיה בזמן חז"ל, אולי כדאי להתאים אותו לשפת העם היום. יש לכך גם היבט חינוכי חשוב: אם הקדיש ייאמר בעברית, ייתכן שיותר יהודים, ובמיוחד צעירים שאינם בקיאים בארמית, יתחברו למשמעות העמוקה של התפילה.
פסיקת ההלכה ושאלת החידושים
הלכה למעשה, קשה מאוד לשנות את הנוסח של תפילה מסורתית כמו הקדיש. השולחן ערוך והפוסקים לא דנו בכך ישירות, כי בזמנם השפות לא השתנו באותו אופן כמו בימינו. שינוי כזה דורש פסיקה מגדולי הדור, וייתכן שיתקבל על ידי קהילות מסוימות בלבד, כפי שראינו במקרים של שינויים אחרים (כגון תרגום התפילות ברפורמה).
איזון בין מסורת לחידוש
ייתכן והפתרון הנכון הוא לאחד בין השניים: להשאיר את הקדיש בארמית, אך להוסיף בצמוד אליו הסבר בעברית, במיוחד בחוברות תפילה או בתרגומים. כך נוכל לשמר את המסורת וגם להנגיש אותה לקהל הרחב. פתרון כזה שומר על רוח הקדיש המקורית, ועדיין מכיר בצרכים של הדור הנוכחי.
לסיכום, השאלה שלך היא לא רק שאלה טכנית, אלא גם שאלה של איזון בין שמירה על מסורת לבין התאמתה לעידן המודרני. חשוב להבין שפסיקה כזו מחייבת התייעצות מעמיקה עם גדולי הרבנים, מתוך הבנה שכל שינוי יכול להיות בעל השלכות על אחדות עם ישראל.
"האם את הכתובה שינו מארמית לעברית? וגם את הסדר לביעור חמץ? ואם כן שינו אז למה לא את הקדיש? והאם יש עוד דוגמאות דומות לאלו?"
שאלתך נוגעת לדיון מרתק ומרכזי בעולם ההלכה והמסורת: האם וכיצד לשנות מנהגים עתיקים לטובת התאמתם לדור ולמציאות החדשה. נבחן יחד את השאלות שהעלית ואת הדוגמאות הרלוונטיות:
הכתובה: האם שינו מארמית לעברית?
הכתובה, הנוסח המסורתי של ההתחייבות בין החתן לכלה, אכן נכתבה בארמית במקור, וממשיכה להיכתב כך ברוב הקהילות. אבל יש קהילות מסוימות שבחרו לכתוב אותה בעברית (במיוחד בקהילות ליברליות או רפורמיות).
מדוע נשארו בארמית?
- שיקול הלכתי ומשפטי: הנוסח בארמית נוסח בקפדנות על ידי חז"ל והפוסקים, תוך הקפדה על משמעות משפטית מדויקת. מעבר לעברית עלול להוביל לשינויים משמעותיים בנוסח ולהשפיע על תוקפה ההלכתי.
- מסורת: כמו הקדיש, הכתובה נחשבת למסמך בעל משמעות מסורתית עמוקה, ולכן שינוי השפה נתפס כערעור על רצף הדורות.
מקרים יוצאי דופן:
כאמור, בקהילות מסוימות (למשל, בתנועה הרפורמית או קהילות מסוימות בישראל) יש נוסח עברי של הכתובה, מתוך רצון להנגיש ולהפוך את הטקס למשמעותי יותר לכל המשתתפים.
סדר ביעור חמץ: האם שינו?
סדר ביעור חמץ, הכולל את הנוסח "כל חמירא" שנאמר בארמית, לא שונה לרוב בעברית, גם כיום. הסיבה היא:
- מנגנון רוחני-הלכתי: כמו הקדיש, גם כאן חז"ל קבעו נוסח בארמית שמתייחס ישירות לעניין של "תוקף דין" כלפי שמיא. לשינוי השפה יש משמעות הלכתית גדולה.
- מסורת: זהו מנהג עתיק שמעוגן בקהילות ישראל לדורותיהן.
מה כן קורה בפועל?
ברוב סידורי התפילה כיום מופיע תרגום של הנוסח לעברית, לצד המקור בארמית, כדי שהמתפללים יבינו את המשמעות. אך כמעט בכל קהילות ישראל ממשיכים לומר את הנוסח בארמית בפועל.
למה לא משנים את הקדיש אם שינו דברים אחרים?
הקדיש נתפס כמרכזי מאוד, ואולי אף יותר מכתובה או נוסחים כמו ביעור חמץ, בגלל תפקידו באיחוד הציבור והתפילה המשותפת. יש בו תפקיד רוחני וקבלי שחורג מהשפה המדוברת, ומבחינה זו הוא חלק בלתי נפרד מהמסורת התפילתית.
דוגמאות נוספות לשינויים בשפה:
- תרגום התפילות: בקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות תורגמו חלק מהתפילות לשפת המקום (גרמנית, אנגלית, עברית מודרנית וכו'), כדי לחבר את הקהל. אך בקהילות אורתודוקסיות התפילות נותרו בנוסח העברי-ארמי המקובל.
- הגדה של פסח: בעוד שהנוסח המקורי של ההגדה נותר על כנו, כמעט בכל בית יהודי יש תרגומים לשפות שונות – כולל עברית מודרנית – לצד הטקסט המקורי.
- ספרי הלכה ותנ"ך: בעבר תורגמו ספרי הלכה (כגון הרמב"ם) והתנ"ך לשפות מקומיות. עם זאת, ברוב המקרים ההסבר נלווה למקור ולא מחליף אותו.
דוגמאות למקרים שבהם כן שינו:
- כתיבת פרשנויות בעברית: בעוד שבימי הביניים נכתבו פרשנויות רבות בארמית, היום מרבית ספרי ההלכה והפירושים נכתבים בעברית, כדי להנגישם.
- שבועת אמונים בצבא: למשל, בצה"ל נוספו נוסחים עבריים של טקסטים מסורתיים (כמו "יזכור") כדי שכולם יוכלו להבין ולהתחבר.
לסיכום
הדיון סביב שימור מסורת לעומת התאמה לעידן המודרני אינו חדש. יש שיקולים כבדי משקל לשמירה על נוסחים כמו הקדיש או הכתובה בארמית, שכן מדובר בנוסחים בעלי משמעות הלכתית, משפטית ורוחנית. עם זאת, במקרים מסוימים השתנתה השפה כדי לחבר את הדור החדש, ותמיד נדרש איזון עדין בין שמירה על המסורת לבין התאמה לזמן ולמקום.
השאלה האם לשנות את הקדיש היא שאלה עמוקה, ופסיקתה תלויה בגדולי הדור ובצורך של עם ישראל כולו.
