התורה עושה לנו פה תרגיל עדין מאוד: מצד אחד היא אומרת בלי למצמץ
"מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז)
ומצד שני – כל ספר בראשית מלא שקרים, תחפושות, הסתרות ותמרונים.
איך זה הולך יחד, ובמיוחד – למה הקב"ה מנהל את סיפור הדורות בתוך כל החושך הזה, ומה זה אומר על האמת של אדם מאמין?
ננסה לענות בכמה צעדים.
1. קודם כל – הקב"ה עצמו הוא "אמת"
חז"ל אומרים:
"חֲתָמוֹ שֶׁל הַקָּבּ"ה – אֱמֶת" (שבת נה ע"א)
הנביא מיכה מתאר:
"תִּתֵּ֤ן אֱמֶת֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב חֶ֖סֶד לְאַבְרָהָ֑ם…" (מיכה ז, כ)
כלומר, ב"קו העליון":
- הקב"ה הוא אמת.
- האבות, ובמיוחד יעקב, מחוברים למידת אמת.
אז איך זה מסתדר עם:
- אדם שמתחבא אחרי החטא ולא אומר ישר "חטאתי" (בראשית ג, ט–יב)
- קין שאומר "לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי" (בראשית ד, ט)
- אברהם ויצחק עם "אֲחֹתִי הִוא"
- יעקב עם "אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ" (בראשית כז, יט)
- האחים עם "הַכֶּר נָא" וכתונת יוסף?
כאן מגיעה הנקודה הגדולה:
התורה לא אומרת: "ככה צריך".
היא אומרת: "ככה זה באמת נראה כשהאמת האלוקית יורדת לעולם אנושי מלא פחד, בושה וחולשה".
2. העולם בנוי על הסתר – ורק אחר כך על גילוי
כבר בגן עדן, לפני השקר הראשון, יש הסתר:
- הקב"ה שואל את אדם: "אַיֶּכָּה" (בראשית ג, ט)
הוא כמובן "יודע איפה הוא". השאלה היא לא GPS – היא הזמנה לאדם לגלות את עצמו, לצאת מהמחבוא, לומר אמת.
במילים אחרות:
- הקב"ה משחק "מחבואים" עם האדם – לא כדי לשקר לו, אלא כדי לעורר אותו לחפש.
- העולם נברא עם מסכים: גוף שמסתיר נשמה, טבע שמסתיר השגחה, היסטוריה שמסתירה את בעל הבית.
האמת האלוקית כאן, אבל מוסתרת.
והתפקיד שלנו הוא לא לחיות בעולם שקוף, אלא בעולם שיש בו:
- הסתר
- בלבול
- וכוח בחירה – אם לחשוף את האמת או לברוח ממנה.
לכן גם סיפור הדורות לא "נקי": הוא עובר דרך מצבים אנושיים לא מושלמים, כי רק בהם יש בחירה, צמיחה, אחריות.
3. שקר בתחפושת – או אמת בתחפושת?
יש הבדל בין שני סוגי שקר:
- שקר שמטרתו לברוח מאחריות, להגן על האגו, למחוק את האמת (קין: "לֹא יָדַעְתִּי").
- "שינוי" או הסתר חלקי במציאות מסוכנת, כדי להגן על חיים או על שליחות (אברהם, יצחק, לפעמים גם יעקב).
התורה מציירת את שניהם – אבל לא באותו אור:
- קין – מקבל קללה, גלות, חותם מוסרי קשה.
- אברהם – מקבל נזיפה מאבימלך, אבל ממשיך להיות "הָאֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית לג, כ).
- יעקב – מקבל את הברכה, אבל משלם עליה מחיר כבד בבחינת מידה כנגד מידה.
הקב"ה מאפשר שכל זה יקרה, לא כי הוא "אוהב שקרים", אלא כי:
- הוא לא מוחק את האנושיות.
- הוא נותן למציאות להתנהל גם עם כשלים, והאמת שלו תופיע דרך העקמומיות, לא רק מעליה.
יעקב, ש"דרך חייו" מלאת תחפושות ושקרים סביבו, נקרא בסוף "אִישׁ אֱמֶת" במובן של:
הוא זה שדרכו מתברר בסוף מה אמת ומה לא, אחרי הרבה סיבובים.
4. למה התורה לא מנקה את הסיפורים?
היא הייתה יכולה לספר כך:
- האבות מושלמים, תמיד אומרים אמת, אף פעם לא מתמרנים.
- כל הברכות עוברות בצורה ישרה.
- אין מתח בבית, אין קנאה, אין שקרים.
אבל אז:
- איפה אנחנו בתוך הסיפור הזה?
- איך אדם שחי בעולם של חוסר שקיפות, פוליטיקה, מצבי קצה, היה מוצא את עצמו בתורה?
התורה בכוונה מראה:
- משפחות קדושות – עם סיבוכים מאוד לא פשוטים.
- צדיקים – שנופלים להחלטות מורכבות, לפעמים בעייתיות.
- הקב"ה – שמלווה כל זה, לא מבטל את הבחירה ולא מוחק את המחיר.
ככה היא אומרת לנו:
האמת של התורה לא ניתנה למלאכים.
היא ניתנה לבני אדם שצריכים לנווט בתוך עולם של תחפושות, ולמרות הכל – לבקש אמת.
5. אז מה המקום של אמת אצל אדם מאמין?
דווקא בגלל כל זה, הציווי "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז) נשמע חזק יותר: התורה מכירה עד כמה השקר "שימושי" ומפתה – ומשם צועקת: תתרחק.
אדם מאמין חי בין שני צירים:
- מצד אחד:
"חותמו של הקב"ה אמת" – זה האידיאל. - מצד שני:
הוא חי בעולם של פחד, בושה, מורכבות, מלחמות, לבן, עשו, פרעה.
אז מה עושים?
- לא להכשיר שקר בשם הדת
הסיפורים של בראשית באים גם כאזהרה:
כל פעם ש"עושים דבר גדול" בדרך עקומה – זה חוזר, כואב, מפורר אמון.
להגיד "זה לטובת הברית" לא פוטר ממחיר, ולא הופך שקר לדבר קל. - להבין שהאמת היא תהליך, לא רק משפט נכון
אמת בתנ"ך היא לא רק "לא לשקר", אלא להיות מיושר עם רצון ה', עם זהותך העמוקה.
לפעמים אדם בדרך לשם עובר טעויות, פחדים, הסתרות – אבל השאלה היא אם הוא מוכן בהמשך:
- להודות
- לתקן
- לשלם מחיר
- ולהמשיך ללכת לכיוון אמת.
- לקבל שגם החיים שלי יהיו עם "חורים"
אדם מאמין לא צריך לחכות ליום שבו הוא יהיה "100% אמת" כדי להתחיל לחיות ביושר.
הוא מבין:
- שיש בו גם רגעי קין, גם רגעי יעקב בתחפושת.
- שהקב"ה לא בורח ממנו בגלל זה, אלא קורא לו "אַיֶּכָּה" – תבוא, נתחיל משם.
6. אז למה הקב"ה מנהל את הסיפור ככה?
במשפט אחד:
כדי ללמד אותנו שהאמת האלוקית לא בורחת מהמורכבות האנושית –
אלא מתגלה דרכה.
- הוא נותן לאדם אפילו לשקר לו ("לֹא יָדַעְתִּי") – ואז שואל אותו, משוחח איתו, נותן לו לחיות עם התוצאות.
- הוא נותן לאבות להשתמש בכלים מסובכים – אבל ההיסטוריה מחזירה להם מידה כנגד מידה, עד שהמסלול מתעדן.
- הוא לא מנהל עולם סטרילי – אלא עולם שבו האמת והשקר נלחמים, ובתוך המאבק הזה אנחנו בוחרים מי אנחנו.
לא כדי שנאמר "מותר לשקר",
אלא כדי שנבין עד כמה אמיתית, עמוקה ויקרה היא כל בחירה קטנה באמירת אמת, בהודאה, בלקיחת אחריות – בתוך עולם שלא עושה לנו את זה קל.
