מדוע מצוות "ואהבת לרעך כמוך" מופיעה דווקא בפרשת קדושים, ולא בעשרת הדיברות?

הרי "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא י"ט, י"ח) הוא פסוק שרבי עקיבא קרא לו:

"זה כלל גדול בתורה" (ירושלמי נדרים ט', ד)

אז למה מצווה כל-כך בסיסית, כמעט "תמצית היהדות", לא מופיעה בעשרת הדיברות?

🔍 הנה 4 תשובות מעמיקות ומרקידות את הלב:

1. עשרת הדיברות – הבסיס; פרשת קדושים – פסגת המוסר

🔹 עשרת הדיברות הן מסגרת הברית – הקווים האדומים של חברה מתוקנת:
לא תרצח, לא תנאף, כבד את אביך וכו'.

🔹 אבל פרשת קדושים באה לבנות על התשתית הזו – וללמד איך להגיע למדרגת קדושה.
ושם, רק שם, ניתן להגיע לשיא:

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" – לא רק לא להזיק, אלא לאהוב.

🔍 כמו שאמר הרמב"ן על הפסוק הראשון בפרשה:

קדושים תהיו – פרושים מן המותרות.

2. אהבת רעך – מצווה שבין אדם לחברו, לא בין אדם לאלוקים

🔸 עשרת הדיברות כוללות גם מצוות בין אדם למקום (למשל – "אנכי ה'") וגם מצוות בין אדם לחברו.
אבל הן לא עוסקות ברגשות – אלא במעשים בסיסיים: לא לגנוב, לא לרצוח.

🔸 "ואהבת לרעך" הוא חידוש עצום – התורה מצווה על רגש פנימי של אהבה.
וזה מתאים לפרשה שמדברת על קדושה פנימית, לא רק חוק חיצוני.

3. אדם שלא מתקדש – לא יכול לאהוב באמת

🔹 אם היו שמים את "ואהבת לרעך" כבר בעשרת הדיברות – אולי היינו תופסים אותו בצורה טכנית או חיצונית.

🔹 רק אחרי שהתורה מלמדת אותך איך לא לרכל, איך לשפוט בצדק, איך לא לשנוא –
אז היא אומרת:

"עכשיו תאהב. עכשיו אתה מסוגל לאהוב באמת."

4. כי פרשת קדושים – ניתנה לכל העם, לא רק למשה

במדרש ויקרא רבה כ"ד נאמר:

"פרשה זו נאמרה בהקהל – מפני שרוב גופי תורה תלויים בה."

🔹 כלומר – זו פרשה ציבורית, שייכת לכולם.
🔹 ולכן – שמה התורה את פסגת המצוות המוסריות – אהבת רעך – בלב הציבור כולו.

✨ לסיכום:

עשרת הדיברות הן הסף; פרשת קדושים היא הפסגה.
שם ניתנות מצוות שמיועדות לאדם שרוצה לא רק לצאת ידי חובה – אלא להיות קדוש.

ולכן, רק בפרשת קדושים – התורה מרשה לעצמה לומר:

"ואהבת לרעך כמוך – אני ה'."