"והיא שעמדה לאבותינו ולנו" – מהי "היא"?

"והיא שעמדה לאבותינו ולנו.
שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו –
אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו,
והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם."

רגע. מהי "היא"?
היא – מה?

ארבעה פירושים שפותחים את הלב:

1. "היא" = ההבטחה

ההסבר הפשוט והקלאסי:
היא = ההבטחה שנתן ה' לאברהם בברית בין הבתרים:

"ידוע תדע כי גר יהיה זרעך… וגם את הגוי אשר יעבודו – דן אנכי."
זו הייתה ההבטחה שהקב"ה לא ינטוש.
שגם אם נרד למצרים – נצא.
וגם אם נרד לגלויות – נעמוד.

ההבטחה – עומדת.
עומדת בפני היסטוריה, גזירות, אינקוויזיציה, שואה, אנטישמיות – והיא עדיין שם.
כמו כוכב בשמיים.

2. "היא" = האמונה

חז"ל והמקובלים אומרים:

"בזכות האמונה נגאלו ישראל ממצרים."

כלומר – "היא" שעמדה לנו – האמונה.
הכוח להאמין כשאין סיבה להאמין.
האמונה שהשם לא שוכח, שהגאולה תבוא.
גם אם לוקח זמן.

3. "היא" = ההגדה עצמה

יש פרשנים שאומרים:
עצם הסיפור – היא שעמדה.
עצם זה שאנחנו יושבים, מספרים, מעבירים הלאה –
זה מה ששמר עלינו.

כמו שאמר יוסף חיים ברנר:

"היהודים שמרו על השבת – והשבת שמרה על היהודים."
כך גם ההגדה.

4. "היא" = השכינה

לפי הקבלה:
"היא" – רמז לשכינה הקדושה.
הנוכחות של הקב"ה שנמצאת איתנו בכל מקום – גם בגלות.
השכינה היא זו שנמצאת בבכי, בשמחה, ובתקווה.
וכשהיא איתנו – שום דבר לא יכול לכלות אותנו באמת.

אבל יש כאן עומק עוד יותר חזק:

"לא אחד בלבד עמד עלינו… אלא שבכל דור ודור…"

לא מדובר רק על פרעה.
מדובר על כל מי שמנסה לכבות את האור – מבחוץ או מבפנים.
והתשובה של ההגדה?
הקב"ה מצילנו – שוב ושוב.

אבל איך?

באמונה.
בסיפור.
במסורת.
בזה שאתה יושב עכשיו, שואל, לומד, ממשיך את השרשרת.

זו "היא" שעמדה.

אז בפעם הבאה שאתה שר את הקטע הזה בליל הסדר –
תשיר אותו לא רק בפה –
תשיר אותו עם הנשמה.