לאחר החטא הקשה של המרגלים, ולפני עונש הנדודים במדבר, התורה מצווה שלוש מצוות שבמבט ראשון – נראות "שוליות", לא דרמטיות:
- נסכים – ניסוך יין על גבי הקרבן.
- חלה – הרמת עיסה ראשונית מן הלחם הביתי.
- ציצית – פתילי תכלת בקצה הבגד.
אך למעשה – כל אחת מהן באה לרפא בדיוק את מה שהמרגלים פגמו בו.
✦ 1. נסכים – תיקון השמחה והחומר:
המרגלים ראו את הארץ – ואיבדו את רוחם. פחדו מהגשמיות, מהעבודה הקשה, מההתמודדות עם קרקע.
"ארץ אוכלת יושביה היא" – פירוש: לא מקום לרוח.
והתורה עונה:
אם תביאו קרבן – תוסיפו לו גם יין!
לא רק הקרבן הרוחני חשוב – אלא גם שמחת החיים, הריח, החומר עם מגע של קדושה.
📖 במדבר ט"ו, פסוקים ה־י
✦ 2. חלה – קדושת היום־יום:
מרגלים רצו ארץ קלה, אוטופיה. ארץ ישראל – דורשת עמל.
והתורה עונה:
דווקא הלחם – פרי עמלך – בו תתחיל את הקדושה.
"רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה"
📖 במדבר ט"ו, פסוק כ
המסר: קדושה אינה רק במקדש – אלא באפייה, במטבח, בבית.
✦ 3. ציצית – עיניים שראו את הלא־נכון:
המרגלים חטאו בעיניים:
"וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דְּבַר וַיֹּאמְרוּ… וְשָׁם רָאִינוּ אֶת־הַנְּפִילִים… וַנְּהִי בְּעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים"
📖 במדבר י"ג, ל"ב־ל"ג
והתורה עונה:
תתקן את העין – תכניס לה צבע של שמים.
"וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת… וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֺת ה'"
📖 במדבר ט"ו, ל"ח־ל"ט
המסר החינוכי:
לא אחרי נס גדול בא התיקון, אלא אחרי שגרה קדושה.
לא באירוע ציבורי – אלא ברוטינה פרטית.
אומר בעל ה"שפת אמת":
אחרי נפילה, צריך חיזוק של פעולה תמידית – לא של התלהבות רגעית.
והחיבור לפרשה?
פרשת המרגלים עסקה בפחד, חוסר אמונה וניתוק מהמציאות.
מצוות חלה, נסכים וציצית – עוסקות בהשבת האמון באדם, באדמה, ובעין.
כך התורה מתקנת: לא באש אלא בפתיל. לא בזעקה – אלא בציצית. לא בקסם – אלא בקמח.