מה המשמעות של הפרי שהביאו המרגלים – האם היה בו מסר לשוני או רגשי?

השאלה על משמעות הפרי שהביאו המרגלים היא עמוקה מאוד – מעבר לתיאור פיזי – מדובר במסר סמלי, רגשי ודרשני רב־שכבות.

המקור:

המרגלים מביאים פירות מן הארץ, והפסוק אומר:

"וַיָּבֹ֖אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֑ל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם֙ זְמֹרָ֔ה וְאֶשְׁכֹּ֛ל עֲנָבִ֥ים אֶחָ֖ד וַיִּשָּׂאֻ֣הוּ בַּמּ֑וֹט בִּשְׁנָ֔יִם וּמִן־הֶֽרִמֹּנִ֖ים וּמִן־הַתְּאֵנִֽים׃"
📖 במדבר י"ג, כג

והמקום נקרא בעקבות זאת:

"וַיִּקְרְא֛וּ מָק֥וֹם הַה֖וּא נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֑ל עַל־אֹד֣וֹת הָאֶשְׁכ֗וֹל אֲשֶׁ֨ר כָּרְת֤וּ מִשָּׁם֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל"
📖 במדבר י"ג, כד

הפירוש הרגשי-תרבותי:

1. פירות כראיה לשפע – או כאיום מפחיד?

• בעיני המרגלים: הפירות היו גדולים, עצומים, כמעט לא־טבעיים. הם הציגו אותם כהמחשה לכך ש"ארץ אוכלת יושביה היא" – לא מקום לאדם רגיל.
• בעיני כלב ויהושע: בדיוק אותם פירות – אות לשפע, לברכה ולהתגשמות ההבטחה.

🔁 מכאן יוצא לקח נצחי: אותם נתונים – פרי גדול, שפע – יכולים להיתפס כבשורה או כפחד, תלוי בעין המתבונן.

מסר לשוני ודרשני:

המילה "אשכול":

• "אשכול" בעברית קשור לשורש ש-כ-ל. יש מדרשים שרואים בו רמז לחשיבה או שקילה. כלומר – יש כאן קריאה "לשקול" את מה שאתה רואה: האם תראה פחד או תקווה?

מדרש תנחומא (שלח, סימן ז):

"ראו את הפירות – והיו אומרים כשם שפירותיה משונים כך יושביה משונים"
(תנחומא, שלח, סימן ז)

המדרש רואה את הפירות לא רק כטעימים – אלא כפסיכולוגיים. הם העצימו את תחושת הזרות של הארץ.

סמליות עמוקה:

• האשכול שנישא על מוט בשניים (רש"י: ""זמרה – זמורה של ענבים. במוט – מוט אחד. בשנים – שני אנשים זה אחר זה. שמונה נשיאים נטלו אשכול זה, שניים נושאים מוט, ושניים כל אחד רימון ותאנה, יהושע וכלב לא נטלו כלום לפי שכל כוונתם להוציא דבה") – האשכול שנישא במוט בשניים – לפי הפשט – היה אכן כבד וגדול. אך הדרש והמדרש מלמדים שהמרגלים לא רק דיווחו – אלא עיצבו תודעה. הם בחרו איך לשאת את האמת – על גבי מוט של פרשנות מפחידה. לא גודל הפירות הוא המפחיד – אלא המסר שהם כיוונו אליו.
• תאנה ורימון – לפי חלק מהחז"ל (תנחומא ורש"י), הם מייצגים את הפן הרוחני של הארץ: התורה נמשלה לרימון ולתאנה. והנה המרגלים – במקום לראות תפארת רוחנית – ראו כובד.

השלכה חינוכית:

הפירות הם סמל:

• לארץ ישראל כפוטנציאל אדיר – גשמי ורוחני.
• למצב שבו אותה מציאות יכולה להיתפס באור שונה לחלוטין, בהתאם לאמונה או לחשש של האדם.

סיכום הרעיון:
הפרי לא היה רק מתנה מן הארץ – אלא מראה.
כל אחד ראה בו את מה שהיה בתוכו. המרגלים – פחד. יהושע וכלב – תקווה.

כשם שבפרשת המרגלים, המבט על הפירות קבע את עתיד הדור – כך גם היום, המבט על האירועים הקיומיים יקבע את עוצמתנו הפנימית והחיצונית.