נתינה בלי גבול – מה אפשר ללמוד מהנדיבות של עם ישראל בפרשת ויקהל?

ש: פרשת ויקהל עוסקת באיסוף התרומות למשכן, אבל מה אפשר ללמוד מהעובדה שהעם הביאו יותר ממה שהיה צורך? איך זה משקף את ההבנה העמוקה של עם ישראל לגבי עבודת ה’?

בפרשת ויקהל, כאשר משה רבנו מבקש מבני ישראל להביא תרומות לבניית המשכן, מתרחש אירוע יוצא דופן:
העם מביא כל כך הרבה חומרים, עד שבצלאל ואהליאב צריכים לבקש ממשה לעצור את העם, כי "וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם לְכָל-הַמְּלָאכָה לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ, וְהוֹתֵר" (שמות ל"ו:ז').

מה זה אומר על עם ישראל?

1. אהבה ללא גבולות לעבודת ה'

העובדה שהעם נתן מעבר לנדרש מראה התלהבות אדירה בעבודת ה'.
כשמדובר בעבודת ה' ובמשכן, אין כאן חישובי רווח והפסד – העם לא שאל "כמה מספיק?", אלא רק רצה לתת ולהשתתף.
זו גישה שאפשר ללמוד ממנה לחיים: בעבודת ה' אמיתית אין מינימום ומקסימום – יש רצון להעניק מעצמך כמה שיותר.

2. תיקון חטא העגל

יש פרשנים הרואים בנדיבות של עם ישראל תיקון לחטא העגל.
בחטא העגל, העם גם נתן בנדיבות יתרה, אבל שם זה היה לכיוון שלילי – למטרה אסורה.
כאן, בפרשת ויקהל, העם מנצל את אותה נדיבות ומאמץ – למען דבר קדוש, וכך מתקן את עצמו.

3. עם ישראל מבין שהמשכן זה לא סתם בניין

מה גורם לאנשים להביא יותר ממה שצריך?
כנראה שהם מבינים שזו לא בנייה רגילה, אלא מקום של התגלות השכינה.
אם העם חשב על המשכן כעל משהו טכני, הם היו מביאים רק "כפי הצורך".
אבל הם הבינו שמדובר ביצירת מקום להשראת שכינה בעולם, ולכן נתנו מכל הלב.

4. כוח הנתינה ככוח מאחד

בניית המשכן הייתה מעשה קהילתי מאחד – כל אחד ואחד תרם כפי יכולתו.
כשאנשים נותנים לא מתוך חובה, אלא מתוך אהבה אמיתית, זה מחבר ביניהם.
עם ישראל למד שהקדושה מגיעה דווקא מתוך השותפות של כולם – כל אחד הביא מה שהיה לו, וכולם ביחד יצרו את משכן ה'.

5. מסר לחיים – איך ליישם את זה ביום-יום?

• להשקיע ברוחניות יותר ממה שחייבים – לא רק "לצאת ידי חובה" במצוות, אלא להוסיף אהבה ושמחה בעבודת ה'.
• לתת בלי חישובים קטנים – אם מדובר בצדקה, בלימוד תורה או בעזרה לאחרים – לתת מכל הלב בלי לחשוב רק על ה"מידתיות".
• להבין שהעשייה שלנו יוצרת קדושה – גם מעשה קטן שאנחנו עושים יכול להיות נדבך בבניית המשכן של ה' בעולם.

סיכום

בני ישראל הביאו יותר ממה שהיה צורך כי הם הבינו שלא מדובר בעוד מבנה, אלא במקום להשראת השכינה.
זו אהבת ה' אמיתית – נתינה ללא גבולות, לא מתוך חובה, אלא מתוך רצון עז להיות חלק ממשהו גדול.
זה מלמד אותנו שבחיים, כאשר עושים דבר עם כל הלב – הוא הופך למשהו נצחי, מקודש, ובעל משמעות אמיתית.