יח וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלְכָה נָּא וְאָשׁוּבָה אֶל אַחַי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וְאֶרְאֶה הַעוֹדָם חַיִּים וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם׃ יט וַיֹּאמֶר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ׃ כ וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר וַיָּשָׁב אַרְצָה מִצְרָיִם וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ׃ כא וַיֹּאמֶר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה רְאֵה כָּל הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת הָעָם׃ כב וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְדוָד בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל׃ כג וָאֹמַר אֵלֶיךָ שַׁלַּח אֶת בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ׃ כד וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְדוָד וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ׃ כה וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי׃ כו וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת׃ כז וַיֹּאמֶר יְדוָד אֶל אַהֲרֹן לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ׃ כח וַיַּגֵּד מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן אֵת כָּל דִּבְרֵי יְדוָד אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ וְאֵת כָּל הָאֹתֹת אֲשֶׁר צִוָּהוּ׃ כט וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ ל וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם׃ לא וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד יְדוָד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ׃
משה שב למצרים: משה נפרד מיתרו חותנו במדיין ומבקש לשוב למצרים כדי לראות את מצב אחיו. יתרו מברך אותו לדרך של שלום. ה' מבטיח למשה שהאנשים שזממו להורגו מתו, ומשה לוקח עמו את אשתו ובניו.
מטה האותות: משה יוצא לדרכו מצויד במטה האלוהים, שבו ייעשה האותות לעיני פרעה. ה' מבהיר שמטרת המופתים היא לשכנע את פרעה, אך מזהיר שפרעה יקשה את ליבו.
האיום על פרעה: ה' מציין בפני משה שעליו להכריז בפני פרעה שישראל הם "בני בכרי", ואם פרעה ימשיך לסרב לשלחם, הוא יאבד את בנו הבכור.
מעשה ציפורה במלון: בדרך למצרים, משה נמצא בסכנה פתאומית. ציפורה מצילה את חייו על ידי מילה של בנם ומכריזה "חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת". מעשה זה מעיד על חשיבות ברית המילה כחלק בלתי נפרד מזהות עם ישראל.
מפגש משה ואהרון: ה' שולח את אהרון לפגוש את משה בהר האלוהים, והם מתאחדים. משה משתף את אהרון בדברי ה' ובמופתים שעליו לבצע.
אספת זקני ישראל: משה ואהרון אוספים את זקני ישראל ומספרים להם על התגלות ה'. אהרון מדבר אל העם, ומשה מבצע את האותות כפי שנצטווה.
אמון העם: בני ישראל שומעים שה' פקד אותם וראה את סבלם, ומגיבים באמונה ובהשתחוויה.
ציפורה – הגבורה מאחורי הקלעים
המדרש מתאר את ציפורה כאישה אמיצה ותומכת, שמבינה את החשיבות העליונה של ברית המילה וממהרת להציל את משה מסכנה על ידי פעולה החלטית.
המפגש עם ציפורה מזכיר לנו שהמנהיגות אינה רק של משה ואהרון, אלא גם של נשים שפעלו מאחורי הקלעים כדי לקיים את שליחות ה'.
אהרון ומשה – שותפות ההנהגה
המפגש של משה ואהרון מייצג את חשיבות השותפות בהנהגה. אהרון, הדובר הרהוט, תומך במשה ומסייע לו מול פרעה והעם. השילוב ביניהם מראה ששליחות דורשת צוות, שבו כל אחד מביא את חוזקותיו.
מסר לדורות:
עלייה זו מדגישה את הצורך באמונה ובפעולה משותפת כדי להגשים מטרות גדולות. היא מזכירה לנו שה' מצייד אותנו בכלים הדרושים ומלווה אותנו לאורך כל הדרך.
