יא וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו׃ יב וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל׃ יג וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ׃ יד וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר׃ טו וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר׃ טז וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן׃ יז וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם׃ יח וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם׃ יט וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן׃ כ וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם׃ כא וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה׃ כב וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה׃ {פ} כג וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה׃ כד וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃ כה וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים׃
משה יוצא אל אחיו: משה, שגדל בבית פרעה, יוצא לראות את מצבם של בני ישראל המשועבדים. הוא רואה איש מצרי מכה איש עברי ומחליט להתערב. הוא הורג את המצרי ומסתיר את גופתו בחול.
עימות עם שני עברים: ביום השני רואה משה שני עברים נצים ומנסה להפריד ביניהם. אחד מהם שואל בציניות: "מי שמך לאיש שר ושפט עלינו? הלהרגני.. כאשר הרגת את המצרי?" משה מבין שהדבר נודע ונמלט ממצרים מפחד פרעה.
בריחה למדיין: משה מגיע לארץ מדיין ויושב על הבאר. שם הוא פוגש את בנות יתרו (רעואל), כהן מדיין, כשהן באות להשקות את צאן אביהן. משה מתערב כשבנות יתרו נגרשות על ידי רועים אחרים, מציל אותן ומשקה את הצאן שלהן.
משה מתקבל בבית יתרו: יתרו שומע את סיפור הצלת בנותיו ומזמין את משה לאכול עמו. משה נשאר בביתו ונושא את בתו ציפורה לאשה.
הולדת גרשום: ציפורה יולדת בן, ומשה קורא לו גרשם, כיוון שהוא חש "גר… בארץ נכריה".
הזעקה לאלוקים: בני ישראל משועבדים תחת שלטון חדש במצרים. הם זועקים מתוך סבלם, ואלוקים שומע את נאקתם. הוא זוכר את בריתו עם אברהם, יצחק ויעקב ומתחיל להניע את גאולתם.
סיפור מרתק:
משה – המנהיג שנולד מתוך סבלם של אחרים
כאשר משה יצא מבית פרעה כדי לראות את אחיו, הוא הפגין מנהיגות ואכפתיות יוצאת דופן. הוא לא התעלם מהסבל של בני ישראל, אלא בחר לפעול, גם אם הדבר סיכן את חייו. הרצון שלו להגן על החלש מתבטא שוב במדיין, כשהוא מציל את בנות יתרו מהרועים.
האירועים הללו מציגים את משה כמי שאינו יכול לעמוד מנגד מול עוול. הוא לומד מתוך הניסיון האישי והכאב של אחיו מהי מנהיגות אמיתית: לא שלטון, אלא שירות לאחרים.
מסר לדורות:
סיפורו של משה מלמד אותנו על אחריות כלפי אחרים, אומץ לעמוד מול רשע, והיכולת להתעלות מעל פחדים אישיים כדי לפעול למען הכלל.
