ג אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֹתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃ ד וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ׃ ה וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃
"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ…"
זה התנאי.
אם תלכו – תזכו.
אבל שים לב: לא כתוב "אם תקיימו את חוקותי", אלא "תֵּלֵכוּ", כלומר – אם תלכו בחוקים, אם החיים שלכם ילכו מתוך התורה, מתוך עמל והתמדה בלימוד ובהתנהלות על פי דרכה של תורה.
🌦️ "ונתתי גשמיכם בעיתם"
גשם, שפע, פרנסה – בזמן הנכון.
כי לא רק מה שיורד חשוב – אלא מתי זה יורד.
לפעמים הגשם הכי טוב יכול להזיק אם הוא לא בעִתוֹ.
🌾 "ונתנה הארץ יבולה"
האדמה תפסיק לשבות, הפירות לא יאחרו.
הטבע יפעל בהרמוניה, והאדם יהיה בן ברית של הבריאה.
🔄 "והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע"
השפע יהיה כזה, שהקציר של השנה לא ייגמר – וכבר תצטרכו להתחיל לשתול מחדש.
אין הפסק – ברכה תמידית.
רש"י כותב: "תעסקו באחת – תבוא השנייה, והשלישית כבר בפתח".
🍞 "ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח"
הברכה החשובה מכל – שובע נפשי וביטחון קיומי.
יש שאוכלים הרבה ולא שבעים.
אבל כאן – לחם מועט עם ברכה גדולה.