פרשת אחרי מות – עלייה שישית

ו אִ֥ישׁ אִישׁ֙ אֶל־כָּל־שְׁאֵ֣ר בְּשָׂר֔וֹ לֹ֥א תִקְרְב֖וּ לְגַלּ֣וֹת עֶרְוָ֑ה אֲנִ֖י יְדוָֽד׃ ז עֶרְוַ֥ת אָבִ֛יךָ וְעֶרְוַ֥ת אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אִמְּךָ֣ הִ֔וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃ ח עֶרְוַ֥ת אֵֽשֶׁת־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה עֶרְוַ֥ת אָבִ֖יךָ הִֽוא׃ ט עֶרְוַ֨ת אֲחֽוֹתְךָ֤ בַת־אָבִ֙יךָ֙ א֣וֹ בַת־אִמֶּ֔ךָ מוֹלֶ֣דֶת בַּ֔יִת א֖וֹ מוֹלֶ֣דֶת ח֑וּץ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽן׃ י עֶרְוַ֤ת בַּת־בִּנְךָ֙ א֣וֹ בַֽת־בִּתְּךָ֔ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָ֑ן כִּ֥י עֶרְוָתְךָ֖ הֵֽנָּה׃ יא עֶרְוַ֨ת בַּת־אֵ֤שֶׁת אָבִ֙יךָ֙ מוֹלֶ֣דֶת אָבִ֔יךָ אֲחוֹתְךָ֖ הִ֑וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃ יב עֶרְוַ֥ת אֲחוֹת־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה שְׁאֵ֥ר אָבִ֖יךָ הִֽוא׃ יג עֶרְוַ֥ת אֲחֽוֹת־אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה כִּֽי־שְׁאֵ֥ר אִמְּךָ֖ הִֽוא׃ יד עֶרְוַ֥ת אֲחִֽי־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶל־אִשְׁתּוֹ֙ לֹ֣א תִקְרָ֔ב דֹּדָֽתְךָ֖ הִֽוא׃ טו עֶרְוַ֥ת כַּלָּֽתְךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֵ֤שֶׁת בִּנְךָ֙ הִ֔וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃ טז עֶרְוַ֥ת אֵֽשֶׁת־אָחִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה עֶרְוַ֥ת אָחִ֖יךָ הִֽוא׃ יז עֶרְוַ֥ת אִשָּׁ֛ה וּבִתָּ֖הּ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶֽת־בַּת־בְּנָ֞הּ וְאֶת־בַּת־בִּתָּ֗הּ לֹ֤א תִקַּח֙ לְגַלּ֣וֹת עֶרְוָתָ֔הּ שַׁאֲרָ֥ה הֵ֖נָּה זִמָּ֥ה הִֽוא יח וְאִשָּׁ֥ה אֶל־אֲחֹתָ֖הּ לֹ֣א תִקָּ֑ח לִצְרֹ֗ר לְגַלּ֧וֹת עֶרְוָתָ֛הּ עָלֶ֖יהָ בְּחַיֶּֽיהָ׃ יט וְאֶל־אִשָּׁ֖ה בְּנִדַּ֣ת טֻמְאָתָ֑הּ לֹ֣א תִקְרַ֔ב לְגַלּ֖וֹת עֶרְוָתָֽהּ׃ כ וְאֶל־אֵ֙שֶׁת֙ עֲמִֽיתְךָ֔ לֹא־תִתֵּ֥ן שְׁכָבְתְּךָ֖ לְזָ֑רַע לְטָמְאָה־בָֽהּ׃ כא וּמִֽזַּרְעֲךָ֥ לֹא־תִתֵּ֖ן לְהַעֲבִ֣יר לַמֹּ֑לֶךְ וְלֹ֧א תְחַלֵּ֛ל אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְדוָֽד׃

בעלייה זו, אנו עומדים מול אחד הקטעים החזקים והחודרים ביותר בתורה, קטע שמעמיד גבולות ברורים ונוקבים לגבי קדושת המשפחה, הצניעות והמוסר המיני בעם ישראל.

🚫 גילוי עריות – לא רק חטא, אלא חילול קדושה

"איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערווה – אני ה'"

התורה מונה בפירוט עוצר נשימה את כל מערכות היחסים האסורות, מיחסי הורים וילדים, אחים ואחיות, דודים ודודות, כלה ובן – כאזהרה מוחלטת:
הגוף אינו הפקר, המשפחה אינה מותרת.

כל גילוי של קשר מיני אסור – אינו רק עוון מוסרי – הוא פגיעה בקדושת האדם, בכבוד המשפחה, ובעיקר – בחיבור אל ה'.

⚖️ המוסר של התורה מול מוסר "מודרני"

בעולם שבו הגבולות מיטשטשים, התורה מתעקשת לקבוע גבולות ברורים.
התורה לא מתנצלת – היא מציבה עמוד שדרה של זהות:

"אני ה'"

היא מזכירה, שוב ושוב, שאת הגבולות הללו לא מכתיבה החברה – אלא הקדושה שמעל לכל זמן ומקום.

🔥 האיסור החמור ביותר – הקרבת ילדים למולך

"ומזרעך לא תיתן להעביר למולך"

פסוק שמרעיד כל לב: הקרבת ילד – בין במובן המילולי או הסמלי – היא שיא של שפל מוסרי.
אין דבר קדוש יותר מהחיים – וה' מצווה לכבד כל נפש ונפש, בפרט הילדים.

✨ המוסר המיני הוא חלק מהקדושה – לא עניין "פרטי"

האדם נדרש לשלוט ביצר, לא לדכא אותו – אלא לכוון אותו לייעודו הנכון: בתוך חיי נישואין, באהבה, באחריות, ובקדושה.

המסר המרכזי מהעלייה הזו:
הקדושה מתחילה בבית. במשפחה. בגבולות. בכבוד.