פרשת בחוקותי – עלייה חמישית

טז וְאִ֣ם ׀ מִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֗וֹ יַקְדִּ֥ישׁ אִישׁ֙ לַֽידוָ֔ד וְהָיָ֥ה עֶרְכְּךָ֖ לְפִ֣י זַרְע֑וֹ זֶ֚רַע חֹ֣מֶר שְׂעֹרִ֔ים בַּחֲמִשִּׁ֖ים שֶׁ֥קֶל כָּֽסֶף׃ יז אִם־מִשְּׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַקְדִּ֣ישׁ שָׂדֵ֑הוּ כְּעֶרְכְּךָ֖ יָקֽוּם׃ יח וְאִם־אַחַ֣ר הַיֹּבֵל֮ יַקְדִּ֣ישׁ שָׂדֵהוּ֒ וְחִשַּׁב־ל֨וֹ הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַכֶּ֗סֶף עַל־פִּ֤י הַשָּׁנִים֙ הַנּ֣וֹתָרֹ֔ת עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְנִגְרַ֖ע מֵֽעֶרְכֶּֽךָ׃ יט וְאִם־גָּאֹ֤ל יִגְאַל֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה הַמַּקְדִּ֖ישׁ אֹת֑וֹ וְ֠יָסַף חֲמִשִׁ֧ית כֶּֽסֶף־עֶרְכְּךָ֛ עָלָ֖יו וְקָ֥ם לֽוֹ׃ כ וְאִם־לֹ֤א יִגְאַל֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה וְאִם־מָכַ֥ר אֶת־הַשָּׂדֶ֖ה לְאִ֣ישׁ אַחֵ֑ר לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל עֽוֹד׃ כא וְהָיָ֨ה הַשָּׂדֶ֜ה בְּצֵאת֣וֹ בַיֹּבֵ֗ל קֹ֛דֶשׁ לַֽידוָ֖ד כִּשְׂדֵ֣ה הַחֵ֑רֶם לַכֹּהֵ֖ן תִּהְיֶ֥ה אֲחֻזָּתֽוֹ׃

ויקרא כ"ז, ט"ז–כ"א

🌾 הקדשת שדה אחוזה:

• אם אדם מקדיש שדה שהוא ירש מהאבות – שווי השדה מחושב לפי כמות הזרע שניתן לזרוע בה:
  חומר שעורים ב-50 שקל כסף.
• אם ההקדשה מתבצעת בתחילת מחזור היובל – השווי מלא, לפי תקן התורה.
• אך אם עברו שנים מהיובל – הכהן מחשב את השווי באופן יחסי, פחות כל שנה שחלפה, כלומר: ככל שנשארו פחות שנים ליובל, שווי ההקדש פוחת.
• אם בעל השדה רוצה לפדות אותה – עליו להוסיף חומש (20%) לערך.
• אבל אם הוא לא פודה את השדה, או שמכר אותה לאדם אחר –
  השדה לא תחזור אליו לעולם, ואינה ניתנת לגאולה.
• במקרה כזה, כשהיובל מגיע –
  השדה הופכת לקודש לה' כמו שדה חרם – ונשארת ברשות הכהנים.

🌟 רעיון רוחני:

בעל השדה חשב שהוא נותן תרומה גדולה לקודש – אבל אם לא התאמץ להשיב אותה אליו, התורה רואה בכך זלזול בהקדש.
המסר: כשאדם נותן לה', הוא צריך לכבד את המעשה ולעמוד מאחוריו בכל מאודו – או לא לעשותו כלל.