פרשת בחוקותי – עלייה שישית

כב וְאִם֙ אֶת־שְׂדֵ֣ה מִקְנָת֔וֹ אֲשֶׁ֕ר לֹ֖א מִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֑וֹ יַקְדִּ֖ישׁ לַֽידוָֽד׃ כג וְחִשַּׁב־ל֣וֹ הַכֹּהֵ֗ן אֵ֚ת מִכְסַ֣ת הָֽעֶרְכְּךָ֔ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְנָתַ֤ן אֶת־הָעֶרְכְּךָ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא קֹ֖דֶשׁ לַידוָֽד׃ כד בִּשְׁנַ֤ת הַיּוֹבֵל֙ יָשׁ֣וּב הַשָּׂדֶ֔ה לַאֲשֶׁ֥ר קָנָ֖הוּ מֵאִתּ֑וֹ לַאֲשֶׁר־ל֖וֹ אֲחֻזַּ֥ת הָאָֽרֶץ׃ כה וְכָל־עֶרְכְּךָ֔ יִהְיֶ֖ה בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה יִהְיֶ֥ה הַשָּֽׁקֶל׃ כו אַךְ־בְּכ֞וֹר אֲשֶׁר־יְבֻכַּ֤ר לַֽידוָד֙ בִּבְהֵמָ֔ה לֹֽא־יַקְדִּ֥ישׁ אִ֖ישׁ אֹת֑וֹ אִם־שׁ֣וֹר אִם־שֶׂ֔ה לַֽידוָ֖ד הֽוּא׃ כז וְאִ֨ם בַּבְּהֵמָ֤ה הַטְּמֵאָה֙ וּפָדָ֣ה בְעֶרְכֶּ֔ךָ וְיָסַ֥ף חֲמִשִׁת֖וֹ עָלָ֑יו וְאִם־לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל וְנִמְכַּ֥ר בְּעֶרְכֶּֽךָ׃ כח אַךְ־כָּל־חֵ֡רֶם אֲשֶׁ֣ר יַחֲרִם֩ אִ֨ישׁ לַֽידוָ֜ד מִכָּל־אֲשֶׁר־ל֗וֹ מֵאָדָ֤ם וּבְהֵמָה֙ וּמִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֔וֹ לֹ֥א יִמָּכֵ֖ר וְלֹ֣א יִגָּאֵ֑ל כָּל־חֵ֕רֶם קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים ה֖וּא לַידוָֽד׃

ויקרא כ"ז, כ"ב–כ"ח

🌱 שדה מקנה:

• יש הבדל בין שדה אחוזה (שהייתה ירושה מהאבות) לבין שדה מקנה – שדה שאדם קנה.
• אם אדם מקדיש לה' שדה מקנה – הערכת הכהן תיעשה לפי השנים שנותרו עד היובל.
• השדה לא הופכת קודש לצמיתות, אלא ביובל שבה לבעליה המקורי – זה שמכר אותה.

💰 שקל הקודש:

• כל הערכות המקדש מתבצעות במטבע אחיד –
  שקל הקודש, ששווה ל־20 גרה (יחידת משקל עתיקה).

🐄 בכור בהמה:

• בכור בהמה טהורה הוא כבר קודש מעצמו ואי אפשר להקדישו שוב.
• אם מדובר בבכור בהמה טמאה, ניתן לפדותו לפי הערכת הכהן בתוספת חומש.
• אם לא נפדה – יימכר לפי ערכו.

❌ חֵרֶם:

• אדם יכול להחרים דבר לה' – כלומר, להקדיש אותו בהקדשה שאין לה פדיון.
• חֵרֶם אינו נמכר ואינו נפדה – קדושתו מוחלטת ונשאר קודש קודשים לה'.
• זה כולל רכוש, שדה או אפילו אדם (למשל עבד) – אם הוחרם, הוא שייך לקודש לעולם.

🌟 רעיון מהותי:

יש רמות שונות של קדושה. יש דבר שאפשר לפדות, ויש דברים שברגע שנמסרו לה' – אין דרך חזרה. התורה מלמדת אותנו שיש ערך גם לכוונה, אך יש גם גבול – כשהאדם אומר "לה'" – זה לא משחק.