פרשת במדבר – עלייה שישית

מ וַיֹּ֨אמֶר יְדוָ֜ד אֶל־מֹשֶׁ֗ה פְּקֹ֨ד כָּל־בְּכֹ֤ר זָכָר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֶּן־חֹ֖דֶשׁ וָמָ֑עְלָה וְשָׂ֕א אֵ֖ת מִסְפַּ֥ר שְׁמֹתָֽם׃ מא וְלָקַחְתָּ֨ אֶת־הַלְוִיִּ֥ם לִי֙ אֲנִ֣י יְדוָ֔ד תַּ֥חַת כָּל־בְּכֹ֖ר בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֵת֙ בֶּהֱמַ֣ת הַלְוִיִּ֔ם תַּ֣חַת כָּל־בְּכ֔וֹר בְּבֶהֱמַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ מב וַיִּפְקֹ֣ד מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְדוָ֖ד אֹת֑וֹ אֶֽת־כָּל־בְּכֹ֖ר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ מג וַיְהִי֩ כָל־בְּכ֨וֹר זָכָ֜ר בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמ֛וֹת מִבֶּן־חֹ֥דֶשׁ וָמַ֖עְלָה לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֤יִם וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף שְׁלֹשָׁ֥ה וְשִׁבְעִ֖ים וּמָאתָֽיִם׃ מד וַיְדַבֵּ֥ר יְדוָ֖ד אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ מה קַ֣ח אֶת־הַלְוִיִּ֗ם תַּ֤חַת כָּל־בְּכוֹר֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־בֶּהֱמַ֥ת הַלְוִיִּ֖ם תַּ֣חַת בְּהֶמְתָּ֑ם וְהָיוּ־לִ֥י הַלְוִיִּ֖ם אֲנִ֥י יְדוָֽד׃ מו וְאֵת֙ פְּדוּיֵ֣י הַשְּׁלֹשָׁ֔ה וְהַשִּׁבְעִ֖ים וְהַמָּאתָ֑יִם הָעֹֽדְפִים֙ עַל־הַלְוִיִּ֔ם מִבְּכ֖וֹר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ מז וְלָקַחְתָּ֗ חֲמֵ֧שֶׁת חֲמֵ֛שֶׁת שְׁקָלִ֖ים לַגֻּלְגֹּ֑לֶת בְּשֶׁ֤קֶל הַקֹּ֙דֶשׁ֙ תִּקָּ֔ח עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה הַשָּֽׁקֶל׃ מח וְנָתַתָּ֣ה הַכֶּ֔סֶף לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו פְּדוּיֵ֕י הָעֹדְפִ֖ים בָּהֶֽם׃ מט וַיִּקַּ֣ח מֹשֶׁ֔ה אֵ֖ת כֶּ֣סֶף הַפִּדְי֑וֹם מֵאֵת֙ הָעֹ֣דְפִ֔ים עַ֖ל פְּדוּיֵ֥י הַלְוִיִּֽם׃ נ מֵאֵ֗ת בְּכ֛וֹר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לָקַ֣ח אֶת־הַכָּ֑סֶף חֲמִשָּׁ֨ה וְשִׁשִּׁ֜ים וּשְׁלֹ֥שׁ מֵא֛וֹת וָאֶ֖לֶף בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ נא וַיִּתֵּ֨ן מֹשֶׁ֜ה אֶת־כֶּ֧סֶף הַפְּדֻיִ֛ם לְאַהֲרֹ֥ן וּלְבָנָ֖יו עַל־פִּ֣י יְדוָ֑ד כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְדוָ֖ד אֶת־מֹשֶֽׁה׃

במדבר פרק ג', פסוקים מ–נא

🕍 חילופין בשיא הקדושה: הלווים תמורת הבכורים

ה' מצווה את משה לעשות פעולה כמעט בלתי נתפסת:

"פְּקֹד כָּל־בְּכוֹר… וְלָקַחְתָּ אֶת־הַלְוִיִּם לִי"
🔁 הלווים – מחליפים את הבכורים שנבחרו במקור לעבודת ה'.

למה?

📜 במצרים, בעת מכת בכורות, נבחרו הבכורים לעבוד את ה'. אך אחרי חטא העגל, הם איבדו את הזכות הזו, והלווים – שלא חטאו – תפסו את מקומם.

🔢 חשבון פדיון

• מספר הבכורים מבן חודש ומעלה: 22,273
• מספר הלווים: 22,000

🧮 נותרו 273 בכורים "עודפים", שאין עליהם לוי להחליפו. ומה עושים?

"וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת"

כל בכור מאלה נפדה בסכום של 5 שקלים – פדיון בכור!
💰 סך כל הפדיון: 1,365 שקלים בקודש.

הכסף ניתן לכהנים – אהרון ובניו – כציווי ה'.

🔄 מה המשמעות?

• כל בכור – קדוש מרחם.
• אך אין עבודתו בידו – קדושת לוי גוברת.
• מה שאין בלוי – נפדה בכסף – ומתחבר דרך ממון לקדושה.

🔗 זה מלמד אותנו עיקרון נשגב: גם כשאין לאדם תפקיד מעשי במקדש – אפשר להיפדות, להשתייך, ולהתקדש דרך רצון ונתינה.

🧠 לימוד מוסרי

🔹 גם אם נדמה שאין לך תפקיד רוחני מרכזי – יש לך דרך להיות חלק.
🔹 הפדיון מלמד שהקשר לה' לא תלוי רק בפעולה פיזית, אלא בכוונה, בזיקה, ובהשתייכות.