פרשת וארא – תובנות ושאלות

אודות רבינה

העמיקו את לימוד התורה עם בינה מלאכותית. נבנה כפרוייקט חופשי לתועלת הציבור ולהאדרת תורה בישראל ובעולם. מוזמנים לשתף. הירשמו לעדכונים לקבל תובנות מעוררות השראה, שאלות מעמיקות ואת פירוש העלייה היומית מפרשת השבוע.

קטגוריות

פרסומים אחרונים

עקבו אחרינו ברשתות

ב וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְדוָד׃ ג וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְדוָד לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם׃ ד וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ׃ ה וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי׃ ו לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְדוָד וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים׃ ז וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם׃ ח וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי יְדוָד׃ ט וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה׃ {פ} י וַיְדַבֵּר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ יא בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וִישַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ׃ יב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְדוָד לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם׃ {פ} יג וַיְדַבֵּר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ {ס} יד אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרוֹן וְכַרְמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן׃ טו וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן׃ טז וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי לֵוִי לְתֹלְדֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה׃ יז בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לִבְנִי וְשִׁמְעִי לְמִשְׁפְּחֹתָם׃ יח וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה׃ יט וּבְנֵי מְרָרִי מַחְלִי וּמוּשִׁי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַלֵּוִי לְתֹלְדֹתָם׃ כ וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה׃ כא וּבְנֵי יִצְהָר קֹרַח וָנֶפֶג וְזִכְרִי׃ כב וּבְנֵי עֻזִּיאֵל מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן וְסִתְרִי׃ כג וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר׃ כד וּבְנֵי קֹרַח אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַקָּרְחִי׃ כה וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת פִּינְחָס אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם׃ כו הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר יְדוָד לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם׃ כז הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן׃ כח וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ {פ} כט וַיְדַבֵּר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר אֲנִי יְדוָד דַּבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ׃ ל וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְדוָד הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה׃ {פ} ז
 א וַיֹּאמֶר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ׃ ב אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה וְשִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ׃ ג וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ ד וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים׃ ה וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְדוָד בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם׃ ו וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְדוָד אֹתָם כֵּן עָשׂוּ׃ ז וּמֹשֶׁה בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלֹשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה בְּדַבְּרָם אֶל פַּרְעֹה׃ {פ} ח וַיֹּאמֶר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר׃ ט כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין׃ י וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיַּעַשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְדוָד וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת מַטֵּהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו וַיְהִי לְתַנִּין׃ יא וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן׃ יב וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם׃ יג וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדוָד׃ {פ} יד וַיֹּאמֶר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה מֵאֵן לְשַׁלַּח הָעָם׃ טו לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ׃ טז וְאָמַרְתָּ אֵלָיו יְדוָד אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ עַד כֹּה׃ יז כֹּה אָמַר יְדוָד בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי יְדוָד הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם׃ יח וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר תָּמוּת וּבָאַשׁ הַיְאֹר וְנִלְאוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר׃ {ס} יט וַיֹּאמֶר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים׃ כ וַיַּעֲשׂוּ כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְדוָד וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְעֵינֵי פַרְעֹה וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם׃ כא וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר וְלֹא יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר וַיְהִי הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם׃ כב וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדוָד׃ כג וַיִּפֶן פַּרְעֹה וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ וְלֹא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת׃ כד וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר׃ כה וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת יְדוָד אֶת הַיְאֹר׃ {פ} כו וַיֹּאמֶר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְדוָד שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי׃ כז וְאִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים׃ כח וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ׃ כט וּבְכָה וּבְעַמְּךָ וּבְכָל עֲבָדֶיךָ יַעֲלוּ הַצְפַרְדְּעִים׃ ח
 א וַיֹּאמֶר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת יָדְךָ בְּמַטֶּךָ עַל הַנְּהָרֹת עַל הַיְאֹרִים וְעַל הָאֲגַמִּים וְהַעַל אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם׃ ב וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ עַל מֵימֵי מִצְרָיִם וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם׃ ג וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחֲרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם וַיַּעֲלוּ אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם׃ ד וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ אֶל יְדוָד וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי וַאֲשַׁלְּחָה אֶת הָעָם וְיִזְבְּחוּ לַידוָד׃ ה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הִתְפָּאֵר עָלַי לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ לְהַכְרִית הַצֲפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה׃ ו וַיֹּאמֶר לְמָחָר וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּידוָד אֱלֹהֵינוּ׃ ז וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ וּמֵעֲבָדֶיךָ וּמֵעַמֶּךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה׃ ח וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מֵעִם פַּרְעֹה וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל יְדוָד עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר שָׂם לְפַרְעֹה׃ ט וַיַּעַשׂ יְדוָד כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים מִן הַבָּתִּים מִן הַחֲצֵרֹת וּמִן הַשָּׂדֹת׃ י וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ׃ יא וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדוָד׃ {ס} יב וַיֹּאמֶר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם׃ יג וַיַּעֲשׂוּ כֵן וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ בְמַטֵּהוּ וַיַּךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם׃ יד וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה׃ טו וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדוָד׃ {ס} טז וַיֹּאמֶר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה הִנֵּה יוֹצֵא הַמָּיְמָה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְדוָד שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי׃ יז כִּי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ אֶת הֶעָרֹב וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם אֶת הֶעָרֹב וְגַם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֵם עָלֶיהָ׃ יח וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְדוָד בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃ יט וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ לְמָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה׃ כ וַיַּעַשׂ יְדוָד כֵּן וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ מִפְּנֵי הֶעָרֹב׃ כא וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם בָּאָרֶץ׃ כב וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח לַידוָד אֱלֹהֵינוּ הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ׃ כג דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְזָבַחְנוּ לַידוָד אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ׃ כד וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וּזְבַחְתֶּם לַידוָד אֱלֹהֵיכֶם בַּמִּדְבָּר רַק הַרְחֵק לֹא תַרְחִיקוּ לָלֶכֶת הַעְתִּירוּ בַּעֲדִי׃ כה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵא מֵעִמָּךְ וְהַעְתַּרְתִּי אֶל יְדוָד וְסָר הֶעָרֹב מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ מָחָר רַק אַל יֹסֵף פַּרְעֹה הָתֵל לְבִלְתִּי שַׁלַּח אֶת הָעָם לִזְבֹּחַ לַידוָד׃ כו וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה וַיֶּעְתַּר אֶל יְדוָד׃ כז וַיַּעַשׂ יְדוָד כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּסַר הֶעָרֹב מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ לֹא נִשְׁאַר אֶחָד׃ כח וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם׃ ט א וַיֹּאמֶר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְדוָד אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי׃ ב כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ וְעוֹדְךָ מַחֲזִיק בָּם׃ ג הִנֵּה יַד יְדוָד הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד׃ ד וְהִפְלָה יְדוָד בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם וְלֹא יָמוּת מִכָּל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר׃ ה וַיָּשֶׂם יְדוָד מוֹעֵד לֵאמֹר מָחָר יַעֲשֶׂה יְדוָד הַדָּבָר הַזֶּה בָּאָרֶץ׃ ו וַיַּעַשׂ יְדוָד אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מִמָּחֳרָת וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם וּמִמִּקְנֵה בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא מֵת אֶחָד׃ ז וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם׃ {פ} ח וַיֹּאמֶר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן וּזְרָקוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמַיְמָה לְעֵינֵי פַרְעֹה׃ ט וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְהָיָה עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם׃ י וַיִּקְחוּ אֶת פִּיחַ הַכִּבְשָׁן וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיִּזְרֹק אֹתוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמָיְמָה וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה׃ יא וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין כִּי הָיָה הַשְּׁחִין בַּחֲרְטֻמִּם וּבְכָל מִצְרָיִם׃ יב וַיְחַזֵּק יְדוָד אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה׃ {ס} יג וַיֹּאמֶר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְדוָד אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי׃ יד כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ׃ טו כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וָאַךְ אוֹתְךָ וְאֶת עַמְּךָ בַּדָּבֶר וַתִּכָּחֵד מִן הָאָרֶץ׃ טז וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ׃ יז עוֹדְךָ מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי לְבִלְתִּי שַׁלְּחָם׃ יח הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר בָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם לְמִן הַיּוֹם הִוָּסְדָה וְעַד עָתָּה׃ יט וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז אֶת מִקְנְךָ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לְךָ בַּשָּׂדֶה כָּל הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד וָמֵתוּ׃ כ הַיָּרֵא אֶת דְּבַר יְדוָד מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים׃ כא וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר יְדוָד וַיַּעֲזֹב אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה׃ {פ} כב וַיֹּאמֶר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי בָרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ כג וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם וַידוָד נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה וַיַּמְטֵר יְדוָד בָּרָד עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם׃ כד וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי׃ כה וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר׃ כו רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה בָּרָד׃ כז וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם חָטָאתִי הַפָּעַם יְדוָד הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים׃ כח הַעְתִּירוּ אֶל יְדוָד וְרַב מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד׃ כט וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶׁה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל יְדוָד הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַידוָד הָאָרֶץ׃ ל וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן מִפְּנֵי יְדוָד אֱלֹהִים׃ לא וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל׃ לב וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה׃ לג וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה אֶת הָעִיר וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו אֶל יְדוָד וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה׃ לד וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת וַיֹּסֶף לַחֲטֹא וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ הוּא וַעֲבָדָיו׃ לה וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדוָד בְּיַד מֹשֶׁה׃ 

על פי נוסח התורה (ספר שמות), פרשת וארא נפתחת ברגע שבו הייאוש כבר “מנצח” את התקווה – ואז מגיע משפט שמטלטל את כל הסיפור: "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל־מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי יְהוָה." (שמות ו,ב).

הקב"ה מזכיר למשה את ברית האבות ומחדד שהגאולה איננה חלום רחוק אלא מהלך שמתחיל עכשיו – עד כדי כך שהתורה מדגישה: "וָאֵרָא, אֶל־אַבְרָהָם אֶל־יִצְחָק וְאֶל־יַעֲקֹב–בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם." (שמות ו,ג).

אבל הנה הטוויסט הכואב: משה מבשר לעם – והעם לא מסוגל אפילו לשמוע. התורה מתארת את זה במילים שמרגישות מודרניות להפליא: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן, אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל־מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה." (שמות ו,ט).

ומכאן הכל מתגלגל קדימה – שליחות מול פרעה, “קרב תודעה” מול החרטומים, ומופתים שמתחילים לשבור את אשליית הכוח המצרית.

כמה תובנות על פרשת וארא

השם “י-ה-ו-ה” כנקודת מפנה
הדגש איננו רק “מי” מדבר – אלא מה זה אומר בעולם: מעבר מהבטחות והתחלות אל קיום בפועל, תהליך שמזיז היסטוריה.

חמישה פעלים – חמישה שלבים של יציאה מבפנים החוצה
שימו לב לרצף המדהים: "וְהוֹצֵאתִי", "וְהִצַּלְתִּי", "וְגָאַלְתִּי", "וְלָקַחְתִּי", "וְהֵבֵאתִי" (שמות ו,ו-ח). זה לא רק “להוציא ממצרים” – זו מפה של גאולה: מהסבל, דרך הצלה, דרך זהות, עד יעד.
הערת דיוק קצרה: במסורת חז"ל נפוץ לדבר על “ארבע לשונות גאולה” (והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי), ו”והבאתי” מופיע בפסוק הבא ונידון לעיתים כלשון חמישית.

“מקצר רוח” – כשהכאב סוגר את הדלת גם לתקווה
הפרשה לא עושה רומנטיקה מעבדות. היא אומרת בפשטות: יש מצב שהבשורה הכי טובה בעולם מגיעה – והלב פשוט לא מצליח להכיל.

המנהיג הגדול לא מתחיל עם כריזמה – הוא מתחיל עם אמת
משה לא “משחק אותה”: "וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם." (שמות ו,יב). דווקא זה הופך אותו לכלי נקי – לא אני במרכז, אלא השליחות.

המופת שמסביר הכל במשפט אחד
כשכולם משליכים מטות ונראים “שווים”, מגיע רגע שמכריע את הוויכוח: "וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ, וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם; וַיִּבְלַע מַטֵּה־אַהֲרֹן, אֶת־מַטֹּתָם." (שמות ז,יב). המסר חד: אמת לא רק מתחרה בשקר – לפעמים היא בולעת אותו.

נקודה למחשבה

הקב"ה אומר: "וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם." (שמות ו,ג).

שים לב – התורה לא אומרת “לא הודעתי להם” (כאילו הבעיה רק מצד הדיבור מלמעלה), אלא "לֹא נוֹדַעְתִּי" – לשון “נודע”/התגלות שנקלטת ונעשית ידיעה. כלומר, זה לא רק מה שה' “משדר”, אלא האם האדם מסוגל לקבל ולהכיר.

ועכשיו מגיע ה”בום”: מיד אחר כך התורה מספרת למה כרגע אי אפשר אפילו להכניס את הבשורה ללב:
"וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל־מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה." (שמות ו,ט).

קוצר רוח זה לא רק “אין סבלנות” – זה מצב שאין בו אוויר פנימי. אין מרחב לנשום, אז אין מקום לידיעה. אפילו אמת גואלת – לא נכנסת.

ומכאן דרשה חזקה (רעיון, לא ציטוט ממקור קדום):
במובן עמוק, המכה הראשונה של הגאולה היא לא דם ולא צפרדע – אלא שבירת “קוצר הרוח”. להחזיר נשימה. להחזיר מרחב. ורק אז “נודעתי”.

וזה מסביר עוד פרדוקס מטלטל בפרשה: התורה אומרת שמי ש”ידע” את ה' מתוך התהליך יהיו דווקא מצרים:
"וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי־אֲנִי יְהוָה, בִּנְטֹתִי אֶת־יָדִי עַל־מִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹכָם." (שמות ז,ה).

כאילו התורה לוחשת: לפעמים מי שמכור לכוח חייב “שיעור” כדי לדעת, ומי שמרוסק מהכאב צריך קודם נשימה כדי לשמוע.

אם אתה רוצה לקחת את זה לחיים בשורה אחת:
כשאתה מרגיש “קוצר רוח” – אל תכעס על עצמך שאין לך אמונה/בהירות. קודם תחזיר לעצמך אוויר. הרבה פעמים זה השער הראשון לגאולה.

שאלות להמשך השבוע

  1. למה דווקא כאן התורה מדגישה את ההבדל בין הופעה בשם “א-ל ש-ד-י” לבין הופעה בשם “י-ה-ו-ה” – מה משתנה במציאות, לא רק בכינוי?
  2. מה המשמעות העמוקה של “לא נודעתי להם” – האם מדובר בידיעה שכלית, בחוויה, או במשהו שנקנה רק דרך היסטוריה?
  3. למה סדר חמשת ביטויי הגאולה בנוי כך – מה היה קורה אם היו מתחלפים, ואיזה “מדרגות יציאה” זה מצייר בנפש?
  4. “קוצר רוח ועבודה קשה” – האם זה תיאור פסיכולוגי, רוחני, חברתי, או כולם יחד? מה ההבדל בין “אין כוח” לבין “אין אוויר”?
  5. למה משה דווקא ברגע השיא חוזר ואומר שהוא “ערל שפתיים” – מה התורה מלמדת על מנהיגות שלא בנויה מכריזמה?
  6. למה ה’ בוחר להצמיד למשה את אהרן כ”נביא” – מה זה מלמד על תקשורת, תיווך, והעברת מסר בעולם של התנגדות?
  7. מה הרעיון מאחורי הביטוי שמשה הוא “אלוהים לפרעה” – האם זו מלחמת סמכויות, מלחמת תודעה, או מסר אחר לגמרי?
  8. למה התורה “עוצרת” באמצע המתח עם פרעה ומכניסה ייחוס מפורט של שבטי ראובן-שמעון-לוי – מה הדרמה שהתורה בונה דווקא מהפסקה הזו?
  9. מה הסוד בכך שהייחוס נעצר דווקא בלוי ומגיע עד פינחס – מה התורה “מסמנת” מראש בתוך סיפור יציאת מצרים?
  10. למה חשוב לדעת את הגיל המדויק של משה ואהרן בזמן השליחות – איזה מסר סמוי יש במספרים האלה?
  11. המטה נהפך ל”תנין” מול פרעה – למה לא “נחש” כמו קודם? מה ההבדל בין שני הדימויים ומה הוא אומר על סוג האיום?
  12. החרטומים מצליחים לחקות חלק מהמופתים – למה התורה בכלל נותנת להם “כבוד מסך” כזה? מה זה עושה לקורא ולפרעה?
  13. בסוף העימות המטה של אהרן “בולע” את המטות שלהם – למה לא מספיק לנצח? למה התורה מתעקשת על בליעה?
  14. למה ה’ מצווה את משה לפגוש את פרעה דווקא בבוקר על שפת היאור – מה המסר בתזמון ובמיקום?
  15. מכת דם: למה הפגיעה היא קודם כל במים – מה זה אומר על “מקור החיים” של מצרים ועל מה שהם מאמינים עליו?
  16. למה התורה מדגישה שהמצרים חופרים מים סביב היאור – מה זה אומר על ניסיון להינצל בלי להודות באמת?
  17. למה מצוין שעברו שבעת ימים אחרי מכת דם – מה עומק המספר הזה בהקשר של התהליך מול פרעה?
  18. מכת צפרדע נכנסת דווקא לתנורים ולמשארות – למה התורה בוחרת את המקומות הכי ביתיים ואינטימיים?
  19. המשפט “התפאר עלי” (בבקשה לקבוע זמן להסרת הצפרדעים) – למה משה נותן לפרעה “בחירה” רגעית? איזה משחק כוח זה?
  20. למה הצפרדעים נשארות רק ביאור – מה המשמעות של “שארית” המכה שלא נעלמת לגמרי?
  21. מכת כינים: למה כאן החרטומים נשברים ואומרים שזה משהו אחר – מה השתנה פתאום?
  22. מה העומק בכך שבחלק מהמכות ההוראה לבצע את הפעולה עוברת דרך אהרן ולא משה – מה זה מלמד על תפקידי הנהגה שונים?
  23. “והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן” – למה ההפרדה מופיעה רק בשלב מסוים? מה זה עושה לישראל ומה זה עושה למצרים?
  24. פרעה מנסה להתמקח: “זבחו בארץ” לעומת “דרך שלושת ימים” – מה התורה חושפת כאן על פשרות שנראות רוחניות אבל בעצם משאירות אותך במצרים?
  25. מכת ברד: איך להבין את התיאור של ברד עם אש יחד – מה זה בא ללמד על “טבע” מול “מעל הטבע”, ועל עולם שנשבר כדי להיבנות מחדש?

⚠️ הבהרה חשובה:
התכנים באתר נכתבו בסיוע בינה מלאכותית (AI), אך ייתכן שהם כוללים אי-דיוקים והכללות.
AI כותב יפה – אבל לפעמים ממציא.. לכן אנחנו לומדים איתו, לא ממנו.

להצטרפות לשיעור זום "איך ללמוד תורה עם AI?" – לחצו כאן 👉

לקבלת עדכונים יומיים על פרשת השבוע ושאלות מהבלוג – עקבו אחרינו

שתפו אם אהבתם

WhatsApp
Facebook
Twitter
LinkedIn
נבנה באהבה לתועלת הציבור ולהאדרת התורה בישראל ובעולם.
חלק מפרויקט חדשני לשילוב בין קודש לטכנולוגיה.
למידע נוסף, ייעוץ והקמת עוזרי בינה מלאכותית לעסק שלך – סוכני AI לעסקים

רבינה

רבינה הוא פרויקט פורץ דרך שמחבר בין חכמת התורה העתיקה לבין חדשנות טכנולוגית. באמצעות בינה מלאכותית מתקדמת ומאגרי מידע רחבים של כתבי קודש, אנו מציעים פרשנויות מרתקות, תובנות מעמיקות וסיפורים מעוררי השראה על פרשות השבוע, המדרש, הקבלה ומחשבת ישראל.

📖 לימוד תורה בגישה חדשנית – כל יום, לכל עלייה, לכל פרשה.
💡 מאגר ידע יהודי רחב – שאלות ותשובות, חידושים ותובנות, הכול במקום אחד.
🌍 לימוד תורה לכל אחד ואחת – זמינות בכל שפה, מכל מקום בעולם.

השאירו תגובה