פרשת נשא – עלייה שנייה

לח וּפְקוּדֵ֖י בְּנֵ֣י גֵרְשׁ֑וֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ לט מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ מ וַיִּֽהְיוּ֙ פְּקֻ֣דֵיהֶ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם אַלְפַּ֕יִם וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃ מא אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֗י מִשְׁפְּחֹת֙ בְּנֵ֣י גֵרְשׁ֔וֹן כָּל־הָעֹבֵ֖ד בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד אֲשֶׁ֨ר פָּקַ֥ד מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן עַל־פִּ֥י יְדוָֽד׃ מב וּפְקוּדֵ֕י מִשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י מְרָרִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ מג מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ מד וַיִּהְי֥וּ פְקֻדֵיהֶ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּמָאתָֽיִם׃ מה אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֔י מִשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י מְרָרִ֑י אֲשֶׁ֨ר פָּקַ֤ד מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן עַל־פִּ֥י יְדוָ֖ד בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ מו כָּֽל־הַפְּקֻדִ֡ים אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וּנְשִׂיאֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַלְוִיִּ֑ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ מז מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־הַבָּ֗א לַעֲבֹ֨ד עֲבֹדַ֧ת עֲבֹדָ֛ה וַעֲבֹדַ֥ת מַשָּׂ֖א בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ מח וַיִּהְי֖וּ פְּקֻדֵיהֶ֑ם שְׁמֹנַ֣ת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וּשְׁמֹנִֽים׃ מט עַל־פִּ֨י יְדוָ֜ד פָּקַ֤ד אוֹתָם֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־עֲבֹדָת֖וֹ וְעַל־מַשָּׂא֑וֹ וּפְקֻדָ֕יו אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְדוָ֖ד אֶת־מֹשֶֽׁה׃

במדבר פרק ד', פסוק לח – פרק ד', פסוק מט

בעלייה השנייה של פרשת נשא, ממשיכה התורה בתיאור מפקד הלווים – ובפירוט של התפקידים ושל כמות האנשים שהיו כשרים לעבודת המשכן.

מפקד גרשון ומררי

בעלייה הקודמת הוזכרו התפקידים של בני גרשון ובני מררי, וכאן – התורה נותנת את המספרים המדויקים של הלויים בכל משפחה:

🔹 בני גרשון:

• גילאי 30–50, כשירים לעבודה:
• 2,630 לויים.

אלה שנושאים את יריעות המשכן, את המסכים והכיסויים – וכל פרטי הבד.

🔹 בני מררי:

• גילאי 30–50:
• 3,200 לויים.

אלה שנושאים את הקרשים, הבריחים, האדנים, והחלקים הכבדים – הבסיס האדריכלי של המשכן.

✍️ סיכום המפקד

"כָּל הַפְּקוּדִים… שְׁמֹנַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמֹנִים"

בסך הכול:
8,580 לויים – מכל שלוש משפחות שבט לוי (קהת, גרשון, מררי) – שנבחרו לעבוד ולשאת את חלקי המשכן בין גיל 30 ל-50.

כל אחד מהם נקרא בשמו, ונמנה באופן אישי – "איש איש על עבודתו ועל משאו".

💡 מסר מהעלייה:

• אין תפקיד קטן במשכן, וכל אחד יש לו מקום מדויק.
• לכל אחד יש תפקיד ייחודי משלו – לא ניתן להחלפה.
• מי שאחראי למסכים לא יישא קרשים, ומי שאחראי לקרשים לא ייגע בארון.
• זו עבודת צוות מושלמת, שמדגישה היררכיה, שליחות, ואחריות.

כמה חשוב להבין את הערך של חלוקת תפקידים בחברה, במשפחה, ובקהילה.
לא כולם עושים את אותו הדבר – אבל כולם שותפים באותו חזון.
הכבוד הגדול – הוא לעשות את השליחות שלך, בדיוק כפי שציווה השם.