ד אַל־תֹּאמַ֣ר בִּלְבָבְךָ֗ בַּהֲדֹ֣ף יְדוָד֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֹתָ֥ם ׀ מִלְּפָנֶיךָ֮ לֵאמֹר֒ בְּצִדְקָתִי֙ הֱבִיאַ֣נִי יְדוָ֔ד לָרֶ֖שֶׁת אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְרִשְׁעַת֙ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה יְדוָ֖ד מוֹרִישָׁ֥ם מִפָּנֶֽיךָ׃ ה לֹ֣א בְצִדְקָתְךָ֗ וּבְיֹ֙שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת־אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְדוָ֤ד אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מוֹרִישָׁ֣ם מִפָּנֶ֔יךָ וּלְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְדוָד֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃ ו וְיָדַעְתָּ֗ כִּ֠י לֹ֤א בְצִדְקָֽתְךָ֙ יְדוָ֣ד אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֜ אֶת־הָאָ֧רֶץ הַטּוֹבָ֛ה הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּ֑הּ כִּ֥י עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף אָֽתָּה׃ ז זְכֹר֙ אַל־תִּשְׁכַּ֔ח אֵ֧ת אֲשֶׁר־הִקְצַ֛פְתָּ אֶת־יְדוָ֥ד אֱלֹהֶ֖יךָ בַּמִּדְבָּ֑ר לְמִן־הַיּ֞וֹם אֲשֶׁר־יָצָ֣אתָ ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּֽאֲכֶם֙ עַד־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־יְדוָֽד׃ ח וּבְחֹרֵ֥ב הִקְצַפְתֶּ֖ם אֶת־יְדוָ֑ד וַיִּתְאַנַּ֧ף יְדוָ֛ד בָּכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֥יד אֶתְכֶֽם׃ ט בַּעֲלֹתִ֣י הָהָ֗רָה לָקַ֜חַת לוּחֹ֤ת הָֽאֲבָנִים֙ לוּחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת יְדוָ֖ד עִמָּכֶ֑ם וָאֵשֵׁ֣ב בָּהָ֗ר אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֥א שָׁתִֽיתִי׃ י וַיִּתֵּ֨ן יְדוָ֜ד אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵי֙ לוּחֹ֣ת הָֽאֲבָנִ֔ים כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֣ע אֱלֹהִ֑ים וַעֲלֵיהֶ֗ם כְּֽכָל־הַדְּבָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְדוָ֨ד עִמָּכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵ֖שׁ בְּי֥וֹם הַקָּהָֽל׃ יא וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה נָתַ֨ן יְדוָ֜ד אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָאֲבָנִ֖ים לֻח֥וֹת הַבְּרִֽית׃ יב וַיֹּ֨אמֶר יְדוָ֜ד אֵלַ֗י ק֣וּם רֵ֤ד מַהֵר֙ מִזֶּ֔ה כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הוֹצֵ֖אתָ מִמִּצְרָ֑יִם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם מַסֵּכָֽה׃ יג וַיֹּ֥אמֶר יְדוָ֖ד אֵלַ֣י לֵאמֹ֑ר רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא׃ יד הֶ֤רֶף מִמֶּ֙נִּי֙ וְאַשְׁמִידֵ֔ם וְאֶמְחֶ֣ה אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֽוֹתְךָ֔ לְגוֹי־עָצ֥וּם וָרָ֖ב מִמֶּֽנּוּ׃ טו וָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן־הָהָ֔ר וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וּשְׁנֵי֙ לֻחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית עַ֖ל שְׁתֵּ֥י יָדָֽי׃ טז וָאֵ֗רֶא וְהִנֵּ֤ה חֲטָאתֶם֙ לַידוָ֣ד אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם עֲשִׂיתֶ֣ם לָכֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה סַרְתֶּ֣ם מַהֵ֔ר מִן־הַדֶּ֕רֶךְ אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְדוָ֖ד אֶתְכֶֽם׃ יז וָאֶתְפֹּשׂ֙ בִּשְׁנֵ֣י הַלֻּחֹ֔ת וָֽאַשְׁלִכֵ֔ם מֵעַ֖ל שְׁתֵּ֣י יָדָ֑י וָאֲשַׁבְּרֵ֖ם לְעֵינֵיכֶֽם׃ יח וָֽאֶתְנַפַּל֩ לִפְנֵ֨י יְדוָ֜ד כָּרִאשֹׁנָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי עַ֤ל כָּל־חַטַּאתְכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲטָאתֶ֔ם לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְדוָ֖ד לְהַכְעִיסֽוֹ׃ יט כִּ֣י יָגֹ֗רְתִּי מִפְּנֵ֤י הָאַף֙ וְהַ֣חֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר קָצַ֧ף יְדוָ֛ד עֲלֵיכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וַיִּשְׁמַ֤ע יְדוָד֙ אֵלַ֔י גַּ֖ם בַּפַּ֥עַם הַהִֽוא׃ כ וּֽבְאַהֲרֹ֗ן הִתְאַנַּ֧ף יְדוָ֛ד מְאֹ֖ד לְהַשְׁמִיד֑וֹ וָֽאֶתְפַּלֵּ֛ל גַּם־בְּעַ֥ד אַהֲרֹ֖ן בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃ כא וְֽאֶת־חַטַּאתְכֶ֞ם אֲשֶׁר־עֲשִׂיתֶ֣ם אֶת־הָעֵ֗גֶל לָקַחְתִּי֮ וָאֶשְׂרֹ֣ף אֹת֣וֹ ׀ בָּאֵשׁ֒ וָאֶכֹּ֨ת אֹת֤וֹ טָחוֹן֙ הֵיטֵ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר־דַּ֖ק לְעָפָ֑ר וָֽאַשְׁלִךְ֙ אֶת־עֲפָר֔וֹ אֶל־הַנַּ֖חַל הַיֹּרֵ֥ד מִן־הָהָֽר׃ כב וּבְתַבְעֵרָה֙ וּבְמַסָּ֔ה וּבְקִבְרֹ֖ת הַֽתַּאֲוָ֑ה מַקְצִפִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם אֶת־יְדוָֽד׃ כג וּבִשְׁלֹ֨חַ יְדוָ֜ד אֶתְכֶ֗ם מִקָּדֵ֤שׁ בַּרְנֵ֙עַ֙ לֵאמֹ֔ר עֲלוּ֙ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶ֑ם וַתַּמְר֗וּ אֶת־פִּ֤י יְדוָד֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם וְלֹ֤א הֶֽאֱמַנְתֶּם֙ ל֔וֹ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקֹלֽוֹ׃ כד מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־יְדוָ֑ד מִיּ֖וֹם דַּעְתִּ֥י אֶתְכֶֽם׃ כה וָֽאֶתְנַפַּ֞ל לִפְנֵ֣י יְדוָ֗ד אֵ֣ת אַרְבָּעִ֥ים הַיּ֛וֹם וְאֶת־אַרְבָּעִ֥ים הַלַּ֖יְלָה אֲשֶׁ֣ר הִתְנַפָּ֑לְתִּי כִּֽי־אָמַ֥ר יְדוָ֖ד לְהַשְׁמִ֥יד אֶתְכֶֽם׃ כו וָאֶתְפַּלֵּ֣ל אֶל־יְדוָד֮ וָאֹמַר֒ אֲדֹנָ֣י יְדוִ֗ד אַל־תַּשְׁחֵ֤ת עַמְּךָ֙ וְנַחֲלָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר פָּדִ֖יתָ בְּגָדְלֶ֑ךָ אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתָ מִמִּצְרַ֖יִם בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ כז זְכֹר֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב אַל־תֵּ֗פֶן אֶל־קְשִׁי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאֶל־רִשְׁע֖וֹ וְאֶל־חַטָּאתֽוֹ׃ כח פֶּן־יֹאמְר֗וּ הָאָרֶץ֮ אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵאתָ֣נוּ מִשָּׁם֒ מִבְּלִי֙ יְכֹ֣לֶת יְדוָ֔ד לַהֲבִיאָ֕ם אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר לָהֶ֑ם וּמִשִּׂנְאָת֣וֹ אוֹתָ֔ם הוֹצִיאָ֖ם לַהֲמִתָ֥ם בַּמִּדְבָּֽר׃ כט וְהֵ֥ם עַמְּךָ֖ וְנַחֲלָתֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ בְּכֹחֲךָ֣ הַגָּדֹ֔ל וּבִֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָֽה׃
פעמים ההצלחה לוחשת לנו סיפור לא נכון. הלב משלים פערים, וכששקט בחוץ – הוא מזמר לעצמו שזה בזכותו. העלייה השלישית עוצרת את המנגינה הזו ומחזירה אותנו לקצב אמיתי.
לא “בצדקתי” – אלא בגלל שתי סיבות אחרות
הכניסה לארץ אינה הוכחה לצדקתנו. הנוסח בפסוקים דוחה את הסיפור העצמי הזה, ומציב שתי סיבות אחרות: רִשעת העמים ההם, וקיום השבועה לאבות האומה (דברים ט, ד–ו). זו לא הקטנה של מעשים טובים; זו הזמנה לענווה תיאולוגית שמסדרת יחס נכון בין פועלי האדם לבין סיפור הברית.
זיכרון שאינו מנמיך – הוא מנווט
מכאן משה פורש יומן מסע לא פשוט: מחורב והעגל, דרך תחנות של מרי, ועד שבירת הלוחות ותפילה שנייה ארוכה על העם. זה לא אוסף כישלונות כדי להלבין פנים לדורות, אלא מערכת ניווט: זיכרון נקודות העיוורון כדי לא להיכנס אליהן שוב בעיניים עצומות (דברים ט, ז–ח; ט, ט–יא; כא–כד).
הנהגה שעומדת בפרץ
במרכז העלייה ניצבת דמות המנהיג שאינו מתייאש מן העם ואינו מתנשא מעליו. הוא שוחק את העגל לעפר, אבל בונה תפילה עבור אותם אנשים ממש, וגם עבור אהרן. בתפילה הזו יש מחשבה אסטרטגית על קידוש השם לעיני אומות העולם, ויש זכות אבות שמחזיקה את הסיפור פתוח לתיקון (דברים ט, כה–כט).
תובנה גדולה
הפסוקים מבקשים מאיתנו להניח את כתר הצדק העצמי וללבוש את גלימת הברית. לא “מגיע לי”, אלא “מופקדתי”. לא קרדיט, אלא אחריות.
יישום יומי קצר
- משפט נגד אגו: אחרי הצלחה היום, לומר בקול משפט שמחזיר את ההישג להקשר של שליחות וברית, עם הפניה פנימית לקטע על “אל תאמר בלבבך” (דברים ט, ד–ו).
- מפת סיכון אישית: לרשום שלוש תחנות חיים שבהן סטינו מן הדרך ומה למדנו – כמו שהעלייה ממפה את חורב ותבערה – כדי לזהות דפוסים מראש (דברים ט, ז–ח; כא–כד).
- תפילה עבור הזולת: לבחור אדם אחד ולהקדיש עבורו תפילה עניינית, בסגנון העמידה בפרץ שמסיימת את העלייה (דברים ט, כה–כט).
שאלה: איפה בחיים הכי קל לנו ללבוש את “כתר הצדק העצמי”, ואיך נוכל להחליף אותו ב”גלימת הברית” כבר היום?
