פרשת תזריע- עלייה ראשונה

יב א וַיְדַבֵּ֥ר יְדוָ֖ד אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ ב דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֹתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃ ג וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃ ד וּשְׁלֹשִׁ֥ים יוֹם֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב בִּדְמֵ֣י טָהֳרָ֑ה בְּכָל־קֹ֣דֶשׁ לֹֽא־תִגָּ֗ע וְאֶל־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א תָבֹ֔א עַד־מְלֹ֖את יְמֵ֥י טָהֳרָֽהּ׃ ה וְאִם־נְקֵבָ֣ה תֵלֵ֔ד וְטָמְאָ֥ה שְׁבֻעַ֖יִם כְּנִדָּתָ֑הּ וְשִׁשִּׁ֥ים יוֹם֙ וְשֵׁ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב עַל־דְּמֵ֥י טָהֳרָֽה׃ ו וּבִמְלֹ֣את ׀ יְמֵ֣י טָהֳרָ֗הּ לְבֵן֮ א֣וֹ לְבַת֒ תָּבִ֞יא כֶּ֤בֶשׂ בֶּן־שְׁנָתוֹ֙ לְעֹלָ֔ה וּבֶן־יוֹנָ֥ה אוֹ־תֹ֖ר לְחַטָּ֑את אֶל־פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵֽן׃ ז וְהִקְרִיב֞וֹ לִפְנֵ֤י יְדוָד֙ וְכִפֶּ֣ר עָלֶ֔יהָ וְטָהֲרָ֖ה מִמְּקֹ֣ר דָּמֶ֑יהָ זֹ֤את תּוֹרַת֙ הַיֹּלֶ֔דֶת לַזָּכָ֖ר א֥וֹ לַנְּקֵבָֽה׃ ח וְאִם־לֹ֨א תִמְצָ֣א יָדָהּ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְלָקְחָ֣ה שְׁתֵּֽי־תֹרִ֗ים א֤וֹ שְׁנֵי֙ בְּנֵ֣י יוֹנָ֔ה אֶחָ֥ד לְעֹלָ֖ה וְאֶחָ֣ד לְחַטָּ֑את וְכִפֶּ֥ר עָלֶ֛יהָ הַכֹּהֵ֖ן וְטָהֵֽרָה׃ יג א וַיְדַבֵּ֣ר יְדוָ֔ד אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ ב אָדָ֗ם כִּֽי־יִהְיֶ֤ה בְעוֹר־בְּשָׂרוֹ֙ שְׂאֵ֤ת אֽוֹ־סַפַּ֙חַת֙ א֣וֹ בַהֶ֔רֶת וְהָיָ֥ה בְעוֹר־בְּשָׂר֖וֹ לְנֶ֣גַע צָרָ֑עַת וְהוּבָא֙ אֶל־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן א֛וֹ אֶל־אַחַ֥ד מִבָּנָ֖יו הַכֹּהֲנִֽים׃ ג וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֣ן אֶת־הַנֶּ֣גַע בְּעֽוֹר־הַ֠בָּשָׂר וְשֵׂעָ֨ר בַּנֶּ֜גַע הָפַ֣ךְ ׀ לָבָ֗ן וּמַרְאֵ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ עָמֹק֙ מֵע֣וֹר בְּשָׂר֔וֹ נֶ֥גַע צָרַ֖עַת ה֑וּא וְרָאָ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן וְטִמֵּ֥א אֹתֽוֹ׃ ד וְאִם־בַּהֶרֶת֩ לְבָנָ֨ה הִ֜וא בְּע֣וֹר בְּשָׂר֗וֹ וְעָמֹק֙ אֵין־מַרְאֶ֣הָ מִן־הָע֔וֹר וּשְׂעָרָ֖ה לֹא־הָפַ֣ךְ לָבָ֑ן וְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַנֶּ֖גַע שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ ה וְרָאָ֣הוּ הַכֹּהֵן֮ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֒ וְהִנֵּ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ עָמַ֣ד בְּעֵינָ֔יו לֹֽא־פָשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בָּע֑וֹר וְהִסְגִּיר֧וֹ הַכֹּהֵ֛ן שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים שֵׁנִֽית׃

התחלנו השבוע פרשת תזריע – ועם עלייה ראשונה זו, אנו נחשפים לשני נושאים עדינים אך עמוקים ביותר: הלידה ו-הצרעת.

👶 טהרת היולדת – נס פיזי, תהליך רוחני

הפרשה נפתחת באישה שילדה בן או בת.
המדרש שואל: אם האישה נמצאת ברגע הכי עליון – הביאה חיים לעולם – מדוע יש טומאה?

🔎 התשובה היא עמוקה:
הלידה, עם כל מעלתה, גם חושפת את הגוף האנושי לשבריריותו. דווקא אז, התורה מבקשת ריחוק מהקודש – כדי לאפשר עיבוד פנימי והתחדשות רוחנית.

• אם ילדה זכר – טמאה 7 ימים, אח"כ 33 יום דמי טהרה.
• אם ילדה נקבה – טמאה 14 יום, אח"כ 66 יום.

לאחר סיום תקופת הטהרה, מביאה קרבן – כבש לעולה ויונה לחטאת. ואם אין ביכולתה – שני תורים או שני בני יונה.

💡 שימו לב: גם עוני לא פוטר מקרבן – אך כן מאפשר גרסה מונגשת. אין מי שנשכח – לא עשיר ולא עני.

⚖️ צרעת – מחלה שהיא מסר

מכאן התורה עוברת לדבר על נגע הצרעת, אך זה לא סתם מחלה רפואית.
רש"י מסביר: מדובר במחלה רוחנית-מוסרית, המכה את האדם עקב דיבור רע – לשון הרע.

איך זה מתגלה?

• כתם לבן בעור – אם השערות שבו הפכו לבנות, ואם הנגע עמוק מהעור – יש לחוש לצרעת.
• הכהן רואה, בוחן, ומסגיר את האדם – לשבעה ימים של הסגר רוחני.
• אם אין שינוי – ממשיכים לבדוק. אם יש התפשטות – נטמא.

👂 מה המסר?
לפני שמישהו נטמא, התורה נותנת הזדמנות להתבוננות פנימית, לתשובה, לשינוי.

✨ סיום המחשבה

🔹 היולדת – בונה חיים, אך צריכה זמן לעיבוד פנימי.
🔹 הצרעת – היא איתות שנועד לאדם לשים לב לדרכיו.

התורה מלמדת אותנו שגוף ונפש שלובים זה בזה, וכל תהליך פיזי – מביא איתו מימד של תיקון רוחני.

שנזכה בשבוע הזה להסתכל פנימה, לראות את השינויים שעוברים עלינו – ולהפוך אותם למסע של טהרה, תיקון וצמיחה 🌱

שבוע טוב ומבורך! 🌅