אכן, שאלת בנות צלפחד (במדבר כ"ז) היא מקרה נדיר שבו משה לא משיב מיד על השאלה, אלא נאמר בפירוש:
"וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'"
(במדבר כ"ז, ה)
וזו הפעם השנייה בתורה שבה משה רבנו אומר בפועל "איני יודע – נשאל את ה'" (הפעם הראשונה: פסח שני – במדבר ט', ח:
"עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה-יְצַוֶּה ה' לָכֶם").
הנה כמה נקודות עיקריות ועמוקות סביב זה:
✦ האם היו עוד מקרים?
כן – אבל שונים באופיים.
יש עוד מקרים שמשה פנה אל ה' להתייעצות או לבקשת תשובה, אבל במקרים ספציפיים של שאלות הלכתיות מצד העם, שהנביא אומר "איני יודע" וממתין לדיבור אלוקי – רק שני מקרים נאמרים במפורש:
- פסח שני (במדבר ט') – טמאים לנפש אדם שלא יכלו לעשות את הפסח.
- בנות צלפחד (במדבר כ"ז) – בנות שירשו את אביהן אך לא היה תקדים לנחלת נשים.
לצדם יש שני מקרים דומים אך לא זהים:
- מקלל השם (ויקרא כ"ד) – משה לא ידע מה לעשות ונאמר:
"וַיַּנִּיחֻ֖הוּ בַּמִּשְׁמָ֑ר לִפְרֹ֥שׁ לָהֶ֖ם עַל־פִּ֥י יְדוָֽד"
(ויקרא כ"ד, י"ב) - מקושש עצים (במדבר ט"ו) – גם שם: "וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ"
(במדבר ט"ו, ל"ד)
אך בשניהם העם לא בא בשאלה – אלא היה מעשה חריג, שצריך בירור, ומשה לא שאל אלא המתין לדין ה'.
כלומר: בפסח שני ובנות צלפחד מדובר בשאלה הלכתית יזומה מצד העם, בשונה מהמקרים האחרים.
✦ מה משמעות העובדה שמשה "אינו יודע"?
- ענווה מוחלטת של משה – רשי כותב שבפרשת בנות צלפחד, משה נענש על כך שלקח את הספק של בני ישראל (לגבי מינוי יורש) ולא פנה מיד.
→ לעומת זאת, מדרשים אחרים אומרים שמשה זכה שדרכן תתחדש הלכה בתורה. - תורה שלא ניתנה בשלמות מראש – אלא דרך המציאות. כלומר, התורה לא ספר סגור, אלא פתוחה לשאלות שיתעוררו רק כאשר עם ישראל מתבגר ומתקדם.
- כבוד לעם – הפסוק "כן בנות צלפחד דֹּבְרֹת" (במדבר כ"ז, ז) מראה שהן צדקו, ומכאן שחלק מהתורה נבנה מתוך שאילת השואלים.
✦ מה ניתן ללמוד מכך?
א. שיש ערך אדיר לשאלה הנכונה.
גם משה רבנו – גדול הנביאים – לא חשש לומר "איני יודע". והקב"ה לא רק שלא כעס – אלא גילה בזכות השאלה פרשה חדשה בתורה!
ב. תפקידו של נביא אינו לדעת הכול לבד.
לעיתים – דווקא המציאות היא שמעוררת בירור. התורה מתגלה לא מתוך ניתוק שמיימי, אלא דרך חיי האנשים עצמם.
ג. נשים מובילות חידוש
בנות צלפחד הן בין הדמויות הנדירות בתורה שמובילות הלכה חדשה לגמרי. מתקשר למאמר מעניין שכבר כתבנו על נשים מאחורי הקלעים בפרשת שמות
✦ סיכום רעיון:
דווקא בשתי הפעמים שעם ישראל שאל את משה שאלה מקורית, חכמה, נוגעת בחיים – משה לא השיב מעצמו, אלא הביא את השאלה לפני ה'.
וזו הכוח של שאלה אמיתית: היא לא רק מבקשת תשובה – היא יוצרת התקדמות. היא משנה את ההיסטוריה. היא מכניסה עוד דף לתורה.
ואולי, כל פעם שאנחנו שואלים שאלה כנה, גם אנחנו – כמו בנות צלפחד – מקווים לשמוע: "כן דובר/ת אתה".
