השוואת שתי הציפורים בפרשת מצורע לשני השעירים בפרשת אחרי מות מגלה קשר פנימי ורוחני עמוק, המבוסס על רעיון של טיהור, הפרדה, ותיקון – אך גם על מתח שבין החיים והמוות, בין קודש לחול, ובין דין לרחמים.
🌿 הקבלה בין שתי הציפורים לשני השעירים:
| אלמנט | פרשת מצורע (ויקרא י"ד) | פרשת אחרי מות (ויקרא ט"ז) |
|---|---|---|
| מספר בעלי החיים | שתיים – שתי ציפורים חיות טהורות | שני שעירים (עזים) |
| תכלית | טהרת המצורע מטומאתו לאחר שהתרפא | כפרת עם ישראל ביום הכיפורים |
| פעולה על אחד | אחת מהציפורים נשחטת על מים חיים בכלי חרס | אחד השעירים נשחט כקרבן חטאת |
| פעולה על השני | הציפור השנייה משתחררת לחופשי אל פני השדה | השעיר השני נשלח לעזאזל – אל מקום מדברי ושומם |
| מוטיב מרכזי | שילוב בין מיתה לחיים – זיכוך דרך הפרדה וטהרה | כפרה דרך הפרדה של החטא והשלכתו למדבר |
| עיקרון רוחני | שחרור מהעבר, מחלת הנפש (לשון הרע) וחזרה לחיים רוחניים | השלת החטא מהקולקטיב וחידוש הקשר עם הקודש |
✨ רעיון רוחני עמוק: "אחד נלקח, אחד נשלח"
בשני הטקסים אנחנו רואים עיקרון של זוג – שתי ישויות דומות, אך אחת מהן נבחרת להיות מוקרבת/נשחטת, והשנייה נשלחת לחופשי. זהו ביטוי לרעיון של תיקון על ידי הפרדה: צד אחד נושא את הטומאה או החטא ומסולק, בעוד הצד השני שורד ונושא את הסמל לטהרה או לחיים מחודשים.
- הציפור החיה שנשלחת משקפת את התחייה והתקווה למצורע ששב לחיים קהילתיים.
- השעיר לעזאזל נושא את כל חטאי העם ו"מוקצה" – משל לחטא שמגורש.
📖 מדרש וסוד:
המדרש (ויקרא רבה טז:ו) דורש:
"שתי ציפורים – אחת נשחטת, והשנייה נשלחת – ללמדך שיש כפרה רק כשיש איזון בין דין לרחמים."
וכך גם השעירים ביום הכיפורים – דין ורחמים, מיתה וכפרה, טיהור והתחלה חדשה.
בספר הזוהר (אחרי מות, חלק ג', דף ס"ב) מובא שהציפור המשתחררת היא בבחינת "רוח החיים שנמשכת על האדם המחודש", וכך גם השעיר שנותר בחיים – הוא לא מקריב את חייו, אלא סופג את הדין ומרחיקו.
🧠 סיכום המחשבה:
שני הסיפורים – של המצורע ושל יום הכיפורים – עוסקים במעבר מטומאה לטהרה, מחטא לזיכוך, מהסתר פנים לקרבת ה'. המנגנון של "אחד לוקח את החטא והשני משתחרר" מלמד על תהליך נפשי ורוחני שבו אנו נפרדים מהרע שבתוכנו, כדי לחיות חיים של תיקון.
זו שאלה שמחברת הלכה, קבלה, נפש ומוסר – פשוט מעוררת השתאות!
