קטגוריה: שאלות ותשובות

הקשר בין הקבלה למדע המודרני הוא נושא עמוק, מרתק, ולעיתים גם מפתיע. מדובר בשני עולמות שונים בתכלית – עולם פנימי ורוחני (הקבלה), ועולם חיצוני וחוקר

שיר השירים של שלמה המלך הוא לא עוד שיר אהבה – הוא היצירה הרוחנית העמוקה ביותר בתנ"ך, שזכה לתואר 'קודש קודשים'. בין דימויי היופי והכיסופים

שאלה שנוגעת בלב־ליבה של פרשת מסעי, ויש לה עומק עצום שמתפרש לאורך אלפי שנים של פרשנות, מדרש, קבלה ופנימיות התורה. ✦ שורש הרעיון – המסעות

הקשר בין פרשת קרח ליצר הקנאה הוא מהותי, עמוק – ואפשר לומר שהוא הלב הפועם של כל הסיפור. קרח לא מרד רק בשם אידיאולוגיה. הוא

כן. יש הרבה מקורות שמצביעים על כך שקרח לא ראה את עצמו כמורד, אלא כצדיק שמבקש צדק. אבל – דווקא זה מלמד אותנו עד כמה

המונח "אברא כדברא" (בלשון הארמית – "אברא = אברא", כלומר אברא/אברא = אברא, ו"בדברא = בדיבור") – מוכר מעולם הקבלה, המאגיה היהודית והתרבות הכללית, ופירושו:

הפסוק "וְלֹֽא־תָתֻ֜רוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם" (במדבר ט"ו, ל"ט) – מייצג עיקרון תורני עתיק שמתכתב באופן מרשים עם מודל אפר"ת מהפסיכולוגיה המודרנית.

בהחלט. הפסוק שאתה מצטט הוא מתוך מצוות ציצית, והוא אחד הפסוקים העמוקים והחינוכיים ביותר בתורה כולה: "וְלֹֽא־תָתֻ֜רוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם"📖 במדבר

לאחר החטא הקשה של המרגלים, ולפני עונש הנדודים במדבר, התורה מצווה שלוש מצוות שבמבט ראשון – נראות "שוליות", לא דרמטיות: אך למעשה – כל אחת