העמיקו את לימוד התורה עם בינה מלאכותית. נבנה כפרוייקט חופשי לתועלת הציבור ולהאדרת תורה בישראל ובעולם. מוזמנים לשתף. הירשמו לעדכונים לקבל תובנות מעוררות השראה, שאלות מעמיקות ואת פירוש העלייה היומית מפרשת השבוע.
למה התשובה על שם ה’ מגיעה בצורה “אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה” (שמות ג:יד) – איך שם יכול להיות גם מסר, גם הבטחה, וגם חידה שמלווה עם
ההתגלות של הקב"ה למשה דרך הסנה הבוער (שמות ג', א'-י') היא אחד האירועים המרגשים והעמוקים ביותר בתורה. הקב"ה בחר דווקא בתמונה מיוחדת של סנה בוער
למה הצלת משה מתחילה דווקא ב“תֵּבַת גֹּמֶא” (שמות ב:ג) – מה המשמעות של “תיבה” בסיפור של יציאה לדרך חדשה? המילה “תיבה” היא לא סתם “סל”.
למה התורה נותנת שמות לשתי המיילדות, שפרה ופועה (שמות א:טו), אבל לא נותנת שם לפרעה בכל הסיפור הזה? בפסוק התורה עושה בחירה ספרותית ממש חדה:
א א וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ׃ ב רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה׃ ג יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן וּבְנְיָמִן׃ ד דָּן וְנַפְתָּלִי גָּד וְאָשֵׁר׃ ה וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים
וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה׃ וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ
בתורה זה מופיע באמת פעמיים, בתחילת המפגש ובסופו: אז למה פעמיים? הנה כמה אפשרויות “גדולות” (כל אחת פותחת דלת אחרת): רעיון (כדרשה): התורה “עוטפת” את
יש כאן רגע אנושי מאוד: אחרי שנים שבהן יעקב חי עם אבל קבוע, פתאום נופלת עליו בשורה שאי אפשר להכיל. התורה מתארת כך: "וַיַּגִּדוּ לוֹ
הביטוי שמצטטים בדרך כלל הוא "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם" (ולא "שמני"). הוא מופיע בשיר השירים ח,ו:"שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה
הסוד של נאום יהודה הוא שהוא לא “מספר סיפור” – הוא בונה מנגנון. כמו מנעול של כספת: לא מספיק מכה אחת חזקה, צריך לסובב לאט,
