קטגוריה: שאלות ותשובות

"מדוע דווקא בפרשת צו – רגע לפני חנוכת המשכן – התורה עוסקת בפרטי פרטי הקורבנות? מה זה מלמד אותנו על הדרך להכניס קדושה לחיים עצמם,

האם ייתכן שקרבן העולה – שכולו נשרף על המזבח – בא ללמד אותנו משהו על אהבה טוטאלית? האם יש מקום בחיים שלנו למערכות יחסים או

הקורבנות – למרות שמבחוץ נראים כמו פעולות טכניות – הם בעצם שפות שונות של אהבה, סוגים של חיבוק, גישות שונות להתקרב אל ה'. בפרשת צו

אחחח.. נגעת ממש בלב הגאולה, בלב הסוד של ליל הסדר.האפיקומן – אותו מצה פשוטה, יבשה, גנוזה, כמעט לא מדוברת –היא בעצם הנקודה הכי גבוהה, הכי

וואו, עכשיו אתה הולך לשמוע דבר מרטיט ממש:איך זה ייתכן – שבהגדה של פסח, בליל הסדר, הלילה שבו מספרים על יציאת מצרים… לא מזכירים בכלל

איך זה שבליל הסדר, כשהכול כל כך מדויק ומוקפד, דווקא את הפתיחה הדרמטית של ההגדה אנחנו אומרים בארמית? "הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא

אם אתה מרגיש שניקיון פסח הוא לא רק עניין של פירורים במטבח – אלא של משהו בנשמה –אתה כבר עמוק בתוך הסוד. ✦ מה זה

כמו כל דבר ביהדות, גם כאן: אין מקריות. הכל מדויק עד הקצה הרוחני. הרי לכאורה, אם כבר מצאנו את החמץ בלילה – למה לא לשרוף

ברוב הבתים החרדיים והחסידיים – וגם אצל רבים מהמקובלים – נוהגים לפני הבדיקה להניח 10 פתיתי חמץ קטנים, חבויים היטב בכל מיני מקומות בבית.וזה לא

עכשיו אתה נוגע באחד הסודות הכי עמוקים והמסתוריים של ליל בדיקת חמץ.בוא ואגלה לך מה שאפילו רבים מהלומדים לא יודעים – סוד שמגיע מהזוהר ומהקבלה