קטגוריה: שאלות ותשובות

כשמסתכלים על חגי ישראל – פסח חל תמיד בט"ו בניסן.סוכות – בט"ו בתשרי.יום כיפור – בי' בתשרי.אבל חג השבועות?לא כתוב מתי הוא.התורה לא מציינת תאריך.

בחג השבועות, יום מתן תורה, נוהגים ישראל מקצה לקצה לאכול מאכלי חלב – גבינות, עוגות, בלינצ'ס ולביבות.אבל השאלה מתבקשת – איך ייתכן שביום שהוא שיא

הקשר בין מגילת רות, גיור ומשיח בן דוד לחג השבועות איננו מקרי כלל – אלא מהלך אלוקי עמוק שנשזר לאורך הדורות, רמוז במקרא, במדרשים ובכתבי

איך "הפרטים היבשים" של פרשת במדבר הם למעשה המבוא הרוחני והנפשי לחג השבועות? 📜 מה מתרחש בפרשת במדבר? בני ישראל מתכוננים למסע – אך לפני

הזמן שלפני חג השבועות – הוא הזמן הכי משמעותי בשנה לדבר על אחדות. לא רק בגלל ש"אחדות זה חשוב", אלא כי קבלת התורה עצמה תלויה

פרשת במדבר נראית במבט ראשון כמו רשימת רישום: מפקד אוכלוסין, שמות שבטים, מספרים, כיוונים. אך מאחורי הסדר הטכני הזה, מסתתרת תמונה רוחנית עמוקה – מבנה

שאלה עדינה שמובילה אותנו לעומק נעלם בתוך איגרת הרמב"ן. הרי לכאורה, גאווה נתפסת כחמורה בהרבה – היא שורש של חטאים רבים, כולל כעס, עזות פנים,

שאלתך נוגעת לנקודת חיבור עמוקה וטעונה בין תורה, חברה וערכים: האם ניתן ללמוד מפרשת במדבר על חוק גיוס חובה? נדגיש מראש: אין להסיק הלכה למעשה

הביטוי "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם" (ויקרא כ"ו, ד') מופיע בתחילת הברכות בפרשת בחוקותי, והוא נשמע לכאורה פשוט – הבטחת גשם. אבל חז"ל והמפרשים גילו עומקים וסודות

שאלה שנוגעת בלב הפרדוקס של יום ירושלים: מצד אחד – רגע גאולה, נס של ממש. מצד שני – ירושלים עדיין שבורה, המקדש לא נבנה, והשכינה