קטגוריה: שאלות ותשובות

לז א וַיֵּ֣שֶׁב יַעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃ ב אֵ֣לֶּה ׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת־בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה

איזו נקודה חדה על מילה אחת קטנה. הפסוק אומר: וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת־פְּנֵי הָעִיר(בראשית לג, יח)

זו לא סתם "טעות סדר", זה מספר סיפור. יש לנו שני מקומות בפרשה: "וַיָּשֶׂם אֶת־הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת־יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָהוְאֶת־לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִיםוְאֶת־רָחֵל וְאֶת־יוֹסֵף אַחֲרֹנִים"(בראשית לג, ב) כלומר –

קודם נשים רגע את המקור על השולחן: חז"ל (ובפרט רבנו בחיי) אומרים על יעקב: "וראוי לנו לאחוז דרכיו של יעקב שהתקין עצמו לשלשה דברים, למלחמה

הפסוק אומר: "וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖דוַיֵּ֣צֶר ל֑וֹוַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃"(בראשית לב, ח) התורה הייתה יכולה לכתוב פשוט: "ויירא יעקב".אבל היא מוסיפה עוד

ממש רואים פה איך התורה מדברת גם על מה שיש ביד, וגם על מה שיש בלב. הפסוק במדויק: וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־בֵּית֔וֹ וְאֶל־כׇּל־אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹהָסִ֜רוּ אֶת־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙

ג וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ם מַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִ֖ים זֶ֑ה וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא מַֽחֲנָֽיִם׃ ד וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃ ה וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י

"וַיִּפְגַּע" ו"ַוַיִּפְגְּעוּ־בוֹ" – המעגל שנסגר במסע של יעקב שמתם לב למסגרת הספרותית המופלאה שעוטפת את כל פרשת "ויצא"? הפרשה הזו היא כמו מעגל שנסגר –

דווקא שם.דווקא כשהוא חסר בית, בורח, ישן על אבן ומכסה שמיכה של פחד – שם נפתח לו החלום הכי גדול על עם ישראל. בוא נלך

נפתח בפסוקים, ואז ננתח את דפוס הדיבור של לבן כמו שמנתחים היום אדם מניפולטיבי, ונראה איך מזהים את זה גם ביחסים סביבנו. 1. המונולוג של