עלייה שנייה - פרשת "שמות"

שפרה ופועה מול פרעה: פרעה שואל את המיילדות העבריות מדוע אינן ממיתות את הבנים כפי שציווה, והן עונות לו כי הנשים העבריות “חיות הנה” ויולדות לפני שהן מספיקות להגיע. בתגובה, אלוקים מיטיב למיילדות ומרבה את בני ישראל. הוא אף מעניק להן “בתים” - פירוש חז”ל: בתי כהונה ולוויה ליוכבד ובית מלכות למרים.

גזירת היאור: פרעה מצווה להשליך את כל הבנים הנולדים ליאור, אך להשאיר את הבנות בחיים.

לידת משה: איש ואשה משבט לוי (עמרם ויוכבד) נישאים ונולד להם בן. יוכבד רואה כי טוב הילד ומצפינה אותו שלושה חודשים. כאשר אינה יכולה להסתירו עוד, היא שמה אותו בתיבת גומא על שפת היאור, ואחותו מרים עוקבת מרחוק.

בת פרעה מוצאת את משה: בת פרעה יורדת ליאור ומוצאת את התיבה. היא רואה את הילד הבוכה, חומלת עליו ומזהה שהוא מילדי העברים.

מרים פועלת באומץ: מרים ניגשת לבת פרעה ומציעה להביא אישה עבריה שתניק את הילד. בת פרעה מסכימה, וכך יוכבד אמו זוכה להיניק את בנה ואף מקבלת שכר על כך.

משה גדל בבית פרעה: הילד גדל ומובא לבית פרעה. בת פרעה קוראת לו “משה” כי משתה אותו מהמים.

סיפור מרתק: אומץ של אמא ואחות - לידת המנהיג הגואל הסיפור על לידת משה מציג את אומץ ליבן של יוכבד ומרים. יוכבד, אמו של משה, מסכנת את חייה כדי להצפינו, ולאחר מכן, באקט של אמונה גדולה, משאירה אותו בתיבה ביאור. מרים, אחותו, מפגינה חכמה ותושייה כשהיא עוקבת אחר התיבה ומציעה פתרון לבת פרעה.

בת פרעה עצמה מראה חמלה יוצאת דופן בכך שהיא מאמצת את משה, למרות היותו מילדי העברים הנרדפים על ידי אביה. החלטתה היא צעד ראשון בהצלתו של משה ובכך מתחילה את שרשרת האירועים שתוביל לשחרור בני ישראל.

מסר לדורות: האומץ של נשים אלו, שהאמינו בעתיד טוב יותר, מלמד את החשיבות של פעולה מתוך אמונה ואחריות גם בזמנים קשים. מעשיהן הם ההתחלה של הגאולה העתידית של עם ישראל.