בפרשת קדושים "איש איש אשר יקלל" למה פעמיים איש?

הפסוק שאתה מתכוון אליו הוא:

“כִּי אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֹ מוֹת יוּמָת” (ויקרא כ’, ט’).

הכפילות “איש איש” עוררה את תשומת לבם של חז”ל ומפרשים, והם העניקו לה עומק רב.

אז למה התורה אומרת “איש איש”? הנה 3 דרכים מרכזיות:

1. הרחבה גם לאישה

הספרא (קדושים פרק ט) לומד מהכפילות:

“אין לי אלא איש. אשה מנין? תלמוד לומר ‘איש איש’”

כלומר: לולא הכפילות היינו חושבים שרק איש מוזהר על קללת ההורים. הכפילות מלמדת שגם אישה בכלל הדין. זה כלל ידוע במדרש ההלכה: כשהתורה כופלת מילה, יש בה הרחבה למי שלא היינו כוללים בקריאה ראשונה.

2. לרמוז על חומרה כפולה

יש מי שפירשו שהכפילות באה להדגיש את חומרת העבירה. לא משנה כמה תנסה להתייפייף או להצדיק את קללתך, עצם הקללה חמורה עד מוות.

גם אם אתה “איש” חשוב, תלמיד חכם, עשיר. אם קללת את הוריך, דינך מיתת בית דין (סקילה, על פי רש”י: “דמיו בו, זו סקילה”).

3. דרשה מוסרית: פנייה אישית כפולה

אפשר לקרוא בכפילות גם קריאה לעומק הנפשי: “איש כלפי חוץ. איש כלפי פנים.” גם אם בפנים אתה מלא כעס, אסור שתצא קללה מהפה.

רעיון נוסף בדרך הדרש

יש שראו ב”איש איש” התייחסות לשני סוגי אנשים. גם הפשוט וגם הנעלה. שניהם צריכים זהירות בכבוד ההורים. אין אדם פטור, ואין דרגה רוחנית שמצדיקה קללה.

“איש איש” היא כפילות שמרחיבה, מחייבת, ומחדדת את גבולות האיסור והחומרה. היא באה ללמד שהכבוד להורים הוא יסוד שמחייב כל אדם בישראל, איש כאישה.