למה אין לחג השבועות תאריך קבוע בלוח העברי – ואיך זה קשור לפסוק "בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינַי"?
כשמסתכלים על חגי ישראל – פסח חל תמיד בט”ו בניסן. סוכות – בט”ו בתשרי. יום כיפור – בי’ בתשרי. אבל חג השבועות? לא כתוב מתי הוא. התורה לא מציינת תאריך. היא רק אומרת:
“וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת… שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה… עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם” (ויקרא כ”ג, טו–טז)
מה הסיבה שהתורה לא כותבת בפשטות: “בחודש השלישי, ביום ו’”?
התשובה טמונה בפסוק אחד קטן אך מהדהד:
“בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינַי” (שמות י”ט, א)
רש”י שואל – למה לא כתוב “ביום ההוא”? הרי כבר עבר הזמן? והוא עונה:
“שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום ניתנו”
ומה עומק הדבר?
חג השבועות – אינו חג של זיכרון. הוא חג של נוכחות. זה לא תאריך שעבר – אלא רגע מתמשך.
בעולם הפנימי, חג השבועות איננו אירוע שהיה, אלא אירוע שמתרחש תמיד. אין לו תאריך, כי הוא מעל הזמן. הוא מגיע אחרי ספירה – תהליך של הכנה. מי שלא סופר – לא מגיע. מי שסופר – יכול לזכות באותה הארה, בלי קשר לתאריך.
מה הקשר לקבלת התורה?
“ביום הזה באו מדבר סיני” – לא מדובר בתיאור כרונולוגי. חז”ל רואים בזה מצב תודעתי. תורה ניתנת לא למי שחי בעבר – אלא למי שנוכח, שמחדש, שמקבל היום.
וכך אומרת הגמרא (ברכות ס”ג ע”ב):
“בכל יום יהיו בעיניך חדשים” ולא במקרה התורה ניתנה במדבר – מקום שאין לו זמן, אין לו גבולות, אין לו קביעות.
ומה אומרים חכמי הסוד?
לפי הקבלה, חג השבועות שייך לספירת המלכות – הספירה שאין לה מעצמה כלום, אלא מה שמקבלת ממה שלפניה. זו ספירה ניידת, משתנה, לא מוחלטת. היא לא מציינת זמן – היא תוצאה של מה שנבנה.
כך גם חג השבועות – הוא השיא של הספירה, ולא התחלה של יום חדש. הוא לא מתחיל – הוא מגיע עם שחר.
לסיכום – למה אין תאריך?
כי השאלה מתי הוא שבועות – תלויה בך. אם ספרת – הגעת. אם הכנת את הכלי – השפע יורד.
הזמן האמיתי של מתן תורה הוא “היום הזה” – כל יום שאתה מוכן אליו. והיעדר תאריך – הוא לא חיסרון, אלא סוד עצום: התורה אינה כלואה בלוח שנה – אלא פונה לאדם שנמצא כאן ועכשיו.