מה הקשר בין המונח "אברא כדברא" לבין פרשת השבוע שלח לך?
המונח “אברא כדברא” (בלשון הארמית - “אברא = אברא”, כלומר אברא/אברא = אברא, ו”בדברא = בדיבור”) - מוכר מעולם הקבלה, המאגיה היהודית והתרבות הכללית, ופירושו: “אברא כפי שאומר - אברא בדיבורי”, או: “אברא כשאדבר”.
ובפרשת שלח לך, הוא מקבל עומק מדהים.
איפה זה בפרשה?
אחרי חטא המרגלים, ה’ כועס ורוצה להכות את העם. משה מתפלל, ובתוך דברי התפילה אומר ה’:
“חַי־אָנִי נְאֻם ה’ אִם־לֹא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאׇזְנָי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם” במדבר י”ד, כ”ח
זו הכרזה אלוקית שאומרת: מה שאתם אמרתם - אני הופך למציאות. הדיבור שלכם מעצב את מה שתקבלו.
הקשר ל”אברא כדברא”
“אברא כדברא” - הכוח לברוא במילים - מתחבר ישירות למה שקרה כאן:
-
המרגלים אמרו: “לא נוכל לעלות”, “הארץ אוכלת יושביה”.
-
העם אמר: “ניתנה ראש ונשובה מצרימה”.
והקב”ה הופך את המילים שלהם למציאות:
אתם אמרתם שתמותו במדבר? - כך יהיה.
זה לא עונש שרירותי, אלא השתקפות של הדיבור.
עומק קבלי:
בספרי הקבלה מוסבר שהאדם נברא בצלם אלוקים - והקב”ה ברא את העולם בדיבור:
“ויאמר אלוקים יהי אור - ויהי אור”
ולכן גם לאדם יש כוח בורא בפיו. המילים שלו יוצרות תודעה, משפיעות על המציאות, פותחות או סוגרות שערים.
מסר אדיר מהפרשה:
במקום לומר:
-
“החיים קשים מדי”
-
“אין לי סיכוי”
-
“לא נוכל”
-
אפשר לומר:
-
“טובה הארץ מאוד מאוד”
-
“ה’ איתנו, אל תיראום”
-
“אנחנו נוכל, אם נבחר להאמין”
כל מילה שאדם אומר על המציאות - מחוללת את המציאות שלו.
סיכום:
הפסוק “כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ - כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם” הוא המקראי של “אברא כדברא”.
ובמילים אחרות:
מה שאתה אומר - זה מה שאתה בורא.
אפשר לראות את הנושא חוזר על עצמו בבירור בכל השאלות ששאלנו על הפרשה השבוע:
מדוע סיפור מרים נזכר מיד לפני שליחת המרגלים - מה הקשר בין שניהם?
מה המשמעות של הפרי שהביאו המרגלים - האם היה בו מסר לשוני או רגשי?
מדוע מצוות ציצית, חלה ונסכים מגיעות דווקא בפרשת שלח לך - מה הקשר לחטא המרגלים?
מה הקשר בין הפסוק “וְלֹֽא־תָת֜וּרוּ” לבין פסיכולוגיה מודרנית ומודל אפר”ת?