דלג לתוכן

איך הגיב יעקב כשגילה שנשא את לאה במקום רחל?

· · זמן קריאה: 3 דקות
ויצא

שאלה: האם יעקב קיבל בשתיקה את החלפת רחל בלאה? האם ראה בכך דין משמים, או אולי הד למרמה שבה קיבל את ברכת אביו?

תשובה:

שבע שנים עבד יעקב כדי לשאת את רחל. בבוקר שאחרי החתונה הוא מגלה שהאישה שניתנה לו היא לאה. התורה מרכזת את הגילוי במילים: ״וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה־הִוא לֵאָה״.

כדי להבין את תגובתו, צריך להבחין בין הלילה, גילוי המרמה בבוקר והחיים שנבנו אחר כך.

בלילה הוא אינו יודע. בבוקר הוא דורש תשובה

רש״י מסביר, בעקבות הגמרא במגילה, שיעקב מסר לרחל סימנים כדי שיוכל לזהותה. כשרחל ראתה שמכניסים אליו את לאה, היא מסרה לאחותה את הסימנים כדי למנוע את בושתה. לפי המסורת הזאת, יעקב לא זיהה בלילה שהאישה שלפניו היא לאה. רש״י לבראשית כ״ט, כ״ה

לכן אין כאן שתיקה של אדם שיודע שהחליפו את כלתו ומשלים עם הדבר. הגילוי בא בבוקר, ותגובתו מפורשת: ״מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי״, ובהמשך: ״וְלָמָּה רִמִּיתָנִי״. יעקב פונה אל לבן ותובע הסבר להפרת ההסכם. בראשית כ״ט, כ״ה

התשובה של לאה מחזירה אותו לבית אביו

בתנחומא בובר מופיע עימות נוסף, בין יעקב ללאה. יעקב מאשים אותה במרמה, והיא משיבה לו בתזכורת חריפה: גם הוא ענה לאביו כאילו הוא עשו. המדרש מעמיד זה מול זה את שני הסיפורים: יעקב שהתחזה לאחיו כדי לקבל ברכה, ולאה שהתחזתה לאחותה כדי להינשא לו. תנחומא בובר, ויצא י״א

זו המראה שהמדרש מציב לפני הקורא: מי שהשתמש בהחלפת זהות נמצא כעת בצד שנפגע ממנה.

אפשר לקרוא כאן הזמנה לחשבון נפש. אבל המדרש אינו מספר שיעקב הודה ללאה או קיבל את דבריה בהשלמה. להפך, הוא מוסיף שתוכחתה עוררה בו שנאה. ההקבלה בין המעשים אינה מוחקת את הפגיעה בו, ואינה מוכיחה מה הרגיש ביחס למעשיו שלו. תנחומא בובר, ויצא י״א

ההמשך אינו פיוס מיידי

גם רמב״ן אינו מצייר מעבר מהיר מכאב לקבלה. בפירושו לשנאת לאה הוא מביא מדרש שלפיו יעקב חשב לגרשה, ורק לאחר שנולדו לה בנים נמנע מכך. הוא מביא גם פירוש אחר, שלפיו לאה נקראת שנואה ביחס לאהבתו הרבה לרחל. רמב״ן לבראשית כ״ט, ל״א

הבית הזה נבנה בתוך פערים, אהבה וכאב. עצם העובדה שיעקב נשאר אינה מעידה שכל מה שנעשה לו נעשה מיד מקובל עליו.

ובכל זאת, יש פרט שמאיר את המשך דרכו. לאחר שבוע המשתה של לאה הוא נושא גם את רחל ועובד שבע שנים נוספות. רש״י מדגיש: ״מה ראשונות באמונה אף האחרונות באמונה״. גם לאחר שלבן רימה אותו, יעקב המשיך לעבוד בנאמנות. רש״י לבראשית כ״ט, כ״ז ול׳

אולי כאן נמצאת המחשבה החזקה שהסיפור משאיר לנו: אפשר למחות על מרמה, לשאת כאב, ובכל זאת לשמור על היושר שלנו. מי שפגע בנו השפיע על המציאות שאליה התעוררנו; הוא אינו חייב לקבוע גם כיצד נפעל בתוכה.

עוד שאלות

הצטרפו ללומדים שמתחילים את הבוקר עם תורה ו-AI

סיכום שבועי: שאלות ותשובות + פרשת השבוע

או הצטרפו בטלגרם טלגרם →

העליות היומיות נשלחות רק בטלגרם