פרשת חיי שרה - עלייה שלישית

עבד אברהם יוצא לדרך עם עשרה גמלים ומגיע אל עיר נחור שבארם נהריים. הוא עוצר ליד הבאר לעת ערב, בשעה שהנשים יוצאות לשאוב מים, ומתפלל לה׳ שיקרה לפניו מפגש מתאים: הוא יבקש מנערה לשתות, והיא תציע להשקות גם את גמליו. עוד לפני שהוא מסיים לדבר, רבקה יוצאת וכדה על שכמה. בראשית כ״ד, י׳־ט״ו

העבד רץ לקראתה ומבקש מעט מים. היא משקה אותו, מציעה לשאוב גם לגמלים וממהרת למלא את השוקת עד שכולם מסיימים לשתות. הוא מתבונן בה בשתיקה. אחר כך הוא נוטל נזם זהב ושני צמידים, ושואל מי משפחתה ואם יש בביתה מקום ללון. רבקה משיבה שהיא בת בתואל, ממשפחת נחור אחי אברהם, ומספרת שיש אצלם גם מזון לבהמות וגם מקום ללינה. העלייה מסתיימת כשהעבד קוד ומשתחווה לה׳. בראשית כ״ד, ט״ז־כ״ו

הוא מבקש מעט מים. היא מציעה הרבה יותר

הבקשה של העבד קטנה ומדויקת: ״הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ״. רבקה מורידה את הכד ומשקה אותו. רק כשהוא מסיים לשתות היא מוסיפה: ״גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת״. הוא לא ביקש זאת ממנה. בראשית כ״ד, י״ז־י״ט

רש״י מסביר מדוע המעשה הזה מתאים לחיפוש אישה ליצחק: נערה שגומלת חסדים ראויה להיכנס לביתו של אברהם. הסימן שהעבד מבקש נוגע לתכונה שחשובה בבית שאליו היא עתידה להצטרף. רש״י לבראשית כ״ד, י״ד

ההצעה של רבקה גם אינה נשארת בגדר מילים. התורה מתארת אותה ממהרת, מרוקנת את הכד אל השוקת, רצה שוב אל הבאר ושואבת לכל הגמלים. היא מרחיבה את העזרה מעבר לבקשה שקיבלה, וגם משלימה את מה שהציעה. בראשית כ״ד, כ׳

למה הוא עדיין לא בטוח?

מול הריצה של רבקה מתוארת שתיקתו של העבד: ״וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ״. רד״ק מסביר שהוא תמה על זריזותה, וממתין עם השאלה בת מי היא עד שהגמלים יסיימו לשתות. רד״ק לבראשית כ״ד, כ״א

אבל מדוע הוא עדיין בודק אם ה׳ הצליח את דרכו? הרי רבקה עושה את מה שביקש בתפילתו. רש״י מסביר שהעבד רואה את שליחותו קרובה להצליח, אבל עדיין אינו יודע אם היא ממשפחת אברהם. רש״י לבראשית כ״ד, כ״א

כאן יש פער מעניין בין הקוראים לבין העבד. לנו התורה כבר סיפרה מי רבקה, עוד כשיצאה אל הבאר: בת בתואל, בנה של מלכה אשת נחור אחי אברהם. הוא עדיין אינו יודע זאת. אנחנו רואים את שני חלקי ההתאמה, המעשה והמשפחה; הוא פוגש בינתיים רק אחד מהם. בראשית כ״ד, ט״ו

כך, ההתרגשות מן המפגש אינה מחליפה את השאלה שעדיין צריך לשאול. רבקה עשתה מעשה מרשים, ועכשיו העבד מבקש לדעת גם בת מי היא.

רש״י דורש גם את פרטי התכשיטים: הבקע שבמשקל הנזם רומז למחצית השקל, שני הצמידים לשני הלוחות, והמספר עשר במשקלם הכולל לעשרת הדיברות. רש״י לבראשית כ״ד, כ״ב, שמות ל״ח, כ״ו

גם מקום ללון, גם מזון לגמלים

אחרי שאלת המשפחה, העבד מבקש לדעת אם יש בבית אביה מקום ללינה. רבקה עונה גם על כך, אבל שוב מוסיפה מעבר לשאלה: ״גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן״. בתשובתה יש מקום גם לאנשים וגם לצורכי בעלי החיים שבאו איתם. בראשית כ״ד, כ״ג־כ״ה

אפשר לראות בתשובה הזאת המשך למה שהתגלה ליד הבאר. הוא ביקש ממנה מעט מים, ובהמשך מקום ללון. בשתי הפעמים התשובה שלה משאירה מקום גם למה שלא ביקש. זו הכנסת אורחים כיאה לבית אברהם, שבו ממהרים להציע מים ואוכל לעוברי הדרך. בראשית י״ח, ב׳־ח׳

עוד שאלות על הפרשה

?

למה ״תלדת ישמעאל״ בלי ו׳, ו״תולדת יצחק״ עם ו׳?

אות אחת מבדילה בין תולדות ישמעאל לתולדות יצחק. מה אומרת המסורה, ואיך מדרש על בריאת העולם ופרץ פותח שאלה על חיסרון והמשכיות?

?

למה יצחק מוזכר לפני ישמעאל בקבורת אברהם?

יצחק וישמעאל קוברים יחד את אביהם. רש״י מבחין בסדר השמות סימן לתשובה, והמעשה המשותף פותח מחשבה על כבוד, משפחה והמשכיות.

?

למה אברהם מספיד את שרה לפני שהוא בוכה עליה?

מדוע ההספד על שרה קודם לבכי? פירושי הספורנו, המלבי״ם וכלי יקר, ומחשבה על כבוד, כאב והמעבר מן הבכי למעשה.