דלג לתוכן

פרשת קדושים - עלייה ראשונה

· זמן קריאה: 2 דקות
טקסט מקראי (קדושים — עלייה 1 מתוך 7)

מומלץ לקרוא את הטקסט המקראי עצמאית לפני קריאה של הפרשנות בהמשך.

יט א וַיְדַבֵּר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר ב דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם׃
ג אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם׃
ד אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֲנִי יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם׃
ה וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַידוָד לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ׃
ו בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף׃
ז וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פִּגּוּל הוּא לֹא יֵרָצֶה׃
ח וְאֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא כִּי אֶת קֹדֶשׁ יְדוָד חִלֵּל וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ׃
ט וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט׃
י וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם׃
יא לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ׃
יב וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְדוָד׃
יג לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר׃
יד לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְדוָד׃

“קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם” (פסוק ב).

אין פתיחה יותר עוצמתית וחדה כמו זו. דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, איש ואישה, זקן וילד, חייבים לשמוע ולהפנים את האידיאל העליון: להיות קדושים.

אבל מה זה “קדושה”? זה לא פרישות מוחלטת מהעולם, אלא להפך, לחיות בתוך העולם בגבולות שה’ שם לנו. אכול, עשה עסקים, התחתן, אבל בקודש. עם גבולות. עם מוסר. עם רגישות.

וכאן מתחיל רצף מצוות, כמעט כולן בין אדם לחברו, שמרכיבות את “הקדושה”: כיבוד הורים ושמירת שבת, איסור פנייה לאלילים, איסור גניבה, שבועת שקר, עושק, גזל, איחור בתשלום שכר, קללת חרש, ושימת מכשול לפני עיוור.

יש כאן פסוקים שנראים פשוטים, אבל מאחוריהם עומק אינסופי.

“לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ” (פסוק יא). לא רק גניבה פיזית, גם הכחשה ושקר בין אדם לחברו.

“וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל” (פסוק יד). לא רק אדם עיוור ממש, אלא גם מי שלא מבין: אל תכשיל אותו בעצה שגויה.

”קדושה” לפי הרמב”ן

הרמב”ן (ויקרא יט, ב) מציע פירוש עוצמתי לציווי “קדושים תהיו”. התורה כבר פירטה איסורים מסוימים, אז למה צריך עוד ציווי כללי?

הרמב”ן מסביר: כי גם בתחומים שהתורה התירה, אדם יכול להיות “נָבָל בִּרְשׁוּת הַתּוֹרָה”. לאכול הרבה מדי, לדבר בלי גבול, לחיות במותרות. הציווי “קדושים תהיו” אומר: “שֶׁנִּהְיֶה פְּרוּשִׁים מִן הַמֻּתָּרוֹת”.

זה הסוד: קדושה זה לא לפרוש מהעולם, אלא להוסיף ריסון, מודעות וכוונה גם בתוך הדברים הרגילים והמותרים.

מסר לדורנו

העולם שלנו מלא אתגרים, שקר, זיופים וחומריות. אבל פרשת קדושים לוחשת לנו: אתה יכול להיות קדוש בתוך החיים עצמם, אפילו, ודווקא, שם.

הקדושה היא נאמנות לאמת, למוסר, ולאנושיות שבכל אדם. היא נבנית מהצעדים הקטנים: גניבה שלא נעשית, שכר ששולם בזמן, מילה שלא נאמרה ברישול. אלו הצעדים שבונים אדם קדוש.

עוד שאלות על הפרשה

הצטרפו ללומדים שמתחילים את הבוקר עם תורה ו-AI

127 לומדים כל בוקר

סיכום שבועי: שאלות ותשובות + פרשת השבוע

או הצטרפו בטלגרם טלגרם →

העליות היומיות נשלחות רק בטלגרם