בעלייה זו אנו ממשיכים לעסוק בנגעי עור, אך הפעם - במקומות מיוחדים בגוף: הראש והזקן, וכן בעניין של נגע בשם “נתק” - נגע שגורם לנשירת שיער.
סיכום הפסוקים:
פסוק כט-ל: אם לאדם (או אישה) יש נגע בראש או בזקן, והכהן רואה שהמראה עמוק מהעור, ויש בו שיער צהוב דק - זהו נֶתֶק, צרעת הראש או הזקן, והאדם טמא.
פסוק לא-לד: אם הנגע אינו עמוק, אין בו שיער צהוב - הכהן מסגיר לשבעה ימים. אם הנגע לא התפשט, מגלחים את כל השיער סביבו (ולא את הנתק עצמו), ומסגירים שוב לשבעה ימים. אם הנגע לא התפשט גם לאחר ההסגר השני - האדם טהור.
פסוק לה-לו: אם אחרי הטהרה הנתק מתפשט, אין צורך לבדוק עוד סימנים - האדם נטמא שוב.
פסוק לז: אם פתאום מתחיל לצמוח שיער שחור במקום - זה סימן ריפוי, והאדם טהור.
פסוק לח-לט: אם לאיש או אישה יש בֶּהָרֹת כֵּהוֹת לְבָנֹת בעור - זהו נגע שנקרא “בוהק”, והוא טהור.
רעיון קטן לדרך:
הנגעים שעל הראש - המקום הכי גלוי ובולט - מזכירים שהחטאים הגלויים שלנו דורשים תשומת לב מיוחדת.
אבל לפעמים דווקא השערות החולפות, הקטנות - כמו שערות צהובות דקות - הן סימן למה שקורה בעומק.
כך גם בחיים: דברים שנראים קטנים - מעידים לפעמים על שורשים עמוקים יותר.
שנזכה תמיד להיות רגישים לא רק למראה החיצוני, אלא למה שמתחולל באמת בנפש - ולחפש תמיד את הריפוי, מבפנים ומבחוץ.