דלג לתוכן

פרשת וירא - עלייה ראשונה

· זמן קריאה: 2 דקות
טקסט מקראי (בראשית י״ח, א׳ עד י״ד)

מומלץ לקרוא את הטקסט המקראי עצמאית לפני קריאה של הפרשנות בהמשך.

יח א וַיֵּרָא אֵלָיו יְדוָד בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם׃
ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה׃
ג וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ׃
ד יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ׃
ה וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ׃
ו וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת׃
ז וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ׃
ח וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ׃
ט וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל׃
י וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו׃
יא וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים׃
יב וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן׃
יג וַיֹּאמֶר יְדוָד אֶל אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי׃
יד הֲיִפָּלֵא מֵיְדוָד דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן׃

ה׳ נראה אל אברהם, אבל התורה אינה מוסרת מיד מה הוא אומר לו. במקום זאת מופיעים שלושה אנשים, ואברהם רץ לקראתם. ההתגלות והאירוח נשזרים זה בזה כבר בפתיחת הפרשה. איך קשורה קבלת האורחים למפגש עם ה׳?

למי אברהם מבקש להמתין?

״אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ״

קטע מבראשית י״ח, ג׳. לעיון בפסוק

רש״י מביא שתי קריאות. בראשונה אברהם פונה לגדול שבאורחים: אם הוא יישאר, יישארו גם חבריו. בשנייה אברהם פונה לה׳ ומבקש שימתין לו עד שיכניס את האורחים. לפי הקריאה הזאת, הבקשה נאמרה לפני הריצה אליהם, אף שהיא נכתבת אחריה. רש״י לבראשית י״ח, ג׳

הקריאה השנייה נותנת לריצה משמעות מפתיעה: אברהם עומד לפני ה׳, ובכל זאת פונה לקבל את הבאים. המים לרחיצת הרגליים, המנוחה תחת העץ והאוכל מקבלים מקום בתוך המפגש הזה.

אברהם רץ בעצמו

״וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם״

קטע מבראשית י״ח, ז׳. לעיון בפסוק

אברהם מציע מעט מים ולחם, ובהמשך מכין לאורחים סעודה. התורה מתעכבת על התנועה: הוא ממהר אל שרה, מבקש ממנה למהר ורץ אל הבקר.

הרמב״ן מסביר שהכתוב מספר על הריצה כדי ״לְהַגִּיד רֹב חִשְׁקוֹ בִּנְדִיבוּת״. אברהם הוא אדם בעל מעמד ומשרתים, זקן וחלש בעקבות המילה, ובכל זאת הולך בעצמו לזרז את הכנת הלחם ולבחור בן בקר טוב לאורחיו. שרה והנער שותפים להכנות, אבל הוא אינו משאיר את הטיפול באורחים בידיהם בלבד. רמב״ן לבראשית י״ח, ז׳

נדיבותו ניכרת גם במאמץ שהוא משקיע. יש לו למי למסור את העבודה, והוא רוצה להיות מעורב בה בעצמו.

מה שמעה שרה בבשורה?

במהלך האירוח מגיעה הבשורה: לשרה יהיה בן. היא שומעת מפתח האוהל וצוחקת בקרבה. התורה מקדימה לצחוק את זקנת אברהם ושרה ואת העובדה שחדל להיות לשרה אורח כנשים. הבשורה עומדת מול המציאות הגופנית המוכרת לה. בראשית י״ח, י׳־י״ב

הרמב״ן, בפירושו לפסוק ט״ו, מסביר ששרה לא ידעה שהאורחים הם מלאכים, ואולי אף לא ראתה אותם. כך אפשר להבין מדוע דבריהם לא התקבלו אצלה כהבטחה אלוהית. עם זאת, הרמב״ן מפרש את צחוקה כלעג, ומשאיר את הביקורת במלואה: היה ראוי שתאמין, או שתאמר: אמן, כן יעשה ה׳. רמב״ן לבראשית י״ח, ט״ו

״הֲיִפָּלֵא מֵיְדוָד דָּבָר״

קטע מבראשית י״ח, י״ד. לעיון בפסוק

השאלה מחזירה את הבשורה אל מי שיכול לקיים אותה. הזקנה שתוארה בפסוקים אינה נעלמת, וההבטחה מכוונת דווקא אל מה שנראה בה בלתי אפשרי. העלייה מסתיימת בקביעה של מועד ובחזרה על ההבטחה לשרה.

עוד שאלות על הפרשה

הצטרפו ללומדים שמתחילים את הבוקר עם תורה ו-AI

סיכום שבועי: שאלות ותשובות + פרשת השבוע

או הצטרפו בטלגרם טלגרם →

העליות היומיות נשלחות רק בטלגרם