פרשת וירא - עלייה ראשונה
מומלץ לקרוא את הטקסט המקראי עצמאית לפני קריאה של הפרשנות בהמשך.
ה׳ נראה אל אברהם, אבל התורה אינה מוסרת מיד מה הוא אומר לו. במקום זאת מופיעים שלושה אנשים, ואברהם רץ לקראתם. ההתגלות והאירוח נשזרים זה בזה כבר בפתיחת הפרשה. איך קשורה קבלת האורחים למפגש עם ה׳?
למי אברהם מבקש להמתין?
״אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ״
קטע מבראשית י״ח, ג׳. לעיון בפסוק
רש״י מביא שתי קריאות. בראשונה אברהם פונה לגדול שבאורחים: אם הוא יישאר, יישארו גם חבריו. בשנייה אברהם פונה לה׳ ומבקש שימתין לו עד שיכניס את האורחים. לפי הקריאה הזאת, הבקשה נאמרה לפני הריצה אליהם, אף שהיא נכתבת אחריה. רש״י לבראשית י״ח, ג׳
הקריאה השנייה נותנת לריצה משמעות מפתיעה: אברהם עומד לפני ה׳, ובכל זאת פונה לקבל את הבאים. המים לרחיצת הרגליים, המנוחה תחת העץ והאוכל מקבלים מקום בתוך המפגש הזה.
אברהם רץ בעצמו
״וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם״
קטע מבראשית י״ח, ז׳. לעיון בפסוק
אברהם מציע מעט מים ולחם, ובהמשך מכין לאורחים סעודה. התורה מתעכבת על התנועה: הוא ממהר אל שרה, מבקש ממנה למהר ורץ אל הבקר.
הרמב״ן מסביר שהכתוב מספר על הריצה כדי ״לְהַגִּיד רֹב חִשְׁקוֹ בִּנְדִיבוּת״. אברהם הוא אדם בעל מעמד ומשרתים, זקן וחלש בעקבות המילה, ובכל זאת הולך בעצמו לזרז את הכנת הלחם ולבחור בן בקר טוב לאורחיו. שרה והנער שותפים להכנות, אבל הוא אינו משאיר את הטיפול באורחים בידיהם בלבד. רמב״ן לבראשית י״ח, ז׳
נדיבותו ניכרת גם במאמץ שהוא משקיע. יש לו למי למסור את העבודה, והוא רוצה להיות מעורב בה בעצמו.
מה שמעה שרה בבשורה?
במהלך האירוח מגיעה הבשורה: לשרה יהיה בן. היא שומעת מפתח האוהל וצוחקת בקרבה. התורה מקדימה לצחוק את זקנת אברהם ושרה ואת העובדה שחדל להיות לשרה אורח כנשים. הבשורה עומדת מול המציאות הגופנית המוכרת לה. בראשית י״ח, י׳־י״ב
הרמב״ן, בפירושו לפסוק ט״ו, מסביר ששרה לא ידעה שהאורחים הם מלאכים, ואולי אף לא ראתה אותם. כך אפשר להבין מדוע דבריהם לא התקבלו אצלה כהבטחה אלוהית. עם זאת, הרמב״ן מפרש את צחוקה כלעג, ומשאיר את הביקורת במלואה: היה ראוי שתאמין, או שתאמר: אמן, כן יעשה ה׳. רמב״ן לבראשית י״ח, ט״ו
״הֲיִפָּלֵא מֵיְדוָד דָּבָר״
קטע מבראשית י״ח, י״ד. לעיון בפסוק
השאלה מחזירה את הבשורה אל מי שיכול לקיים אותה. הזקנה שתוארה בפסוקים אינה נעלמת, וההבטחה מכוונת דווקא אל מה שנראה בה בלתי אפשרי. העלייה מסתיימת בקביעה של מועד ובחזרה על ההבטחה לשרה.
עוד שאלות על הפרשה
הנני בתורה: למה אברהם אומר זאת שלוש פעמים בעקדה?
אברהם עונה ״הנני״ לבורא, לבנו ולמלאך שעוצר אותו. מה הקשר למיינדפולנס יהודי, ומה אפשר ללמוד מכאן על נוכחות, הקשבה והיכולת לעצור?
שרה אמרה ״ואדני זקן״ אבל הבורא ציטט אותה מול אברהם ואמר ״ואני זקנתי״. מה אפשר ללמוד מזה על שלום בית?
שרה אמרה ״ואדני זקן״, אבל כשה׳ העביר את דבריה לאברהם נאמר ״ואני זקנתי״. מה למדו חז״ל מהשינוי הזה, וכיצד רמב״ן מסביר את היחס בין אמת לשלום?