פרשת עקב - תובנות ושאלות

פורסם: 31 ביולי 2026 · זמן קריאה: 9 דקות

טקסט מקראי (עקב)

מומלץ לקרוא את הטקסט המקראי עצמאית לפני קריאה של הפרשנות בהמשך.

יב וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ׃

יג וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ׃

יד בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ׃

טו וְהֵסִיר יְדוָד מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ׃

טז וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְדוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תָחֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם וְלֹא תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ׃

יז כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם׃

יח לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם׃

יט הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ כֵּן יַעֲשֶׂה יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם׃

כ וְגַם אֶת הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בָּם עַד אֲבֹד הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ׃

כא לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא׃

כב וְנָשַׁל יְדוָד אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה׃

כג וּנְתָנָם יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם׃

כד וְנָתַן מַלְכֵיהֶם בְּיָדֶךָ וְהַאֲבַדְתָּ אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם׃

כה פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ כִּי תוֹעֲבַת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ הוּא׃

כו וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא׃

ח א כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְדוָד לַאֲבֹתֵיכֶם׃

ב וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר (מצותו) [מִצְוֹתָיו] אִם לֹא׃

ג וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְדוָד יִחְיֶה הָאָדָם׃

ד שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה׃

ה וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ׃

ו וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוֹת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְיִרְאָה אֹתוֹ׃

ז כִּי יְדוָד אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר׃

ח אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ׃

ט אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת׃

י וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃

יא הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם׃

יב פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ׃

יג וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה׃

יד וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃

טו הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ׃

טז הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ׃

יז וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה׃

יח וְזָכַרְתָּ אֶת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה׃

יט וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן׃

כ כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְדוָד מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹאבֵדוּן עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן בְּקוֹל יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם׃

ט א שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם׃

ב עַם גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק׃

ג וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי יְדוָד אֱלֹהֶיךָ הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאַבַדְתָּם מַהֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדוָד לָךְ׃

ד אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף יְדוָד אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי יְדוָד לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְדוָד מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ׃

ה לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְדוָד אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְדוָד לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב׃

ו וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אָתָּה׃

ז זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם יְדוָד׃

ח וּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם אֶת יְדוָד וַיִּתְאַנַּף יְדוָד בָּכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם׃

ט בַּעֲלֹתִי הָהָרָה לָקַחַת לוּחֹת הָאֲבָנִים לוּחֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְדוָד עִמָּכֶם וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי׃

י וַיִּתֵּן יְדוָד אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְדוָד עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל׃

יא וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה נָתַן יְדוָד אֵלַי אֶת שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים לֻחוֹת הַבְּרִית׃

יב וַיֹּאמֶר יְדוָד אֵלַי קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרָיִם סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה׃

יג וַיֹּאמֶר יְדוָד אֵלַי לֵאמֹר רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא׃

יד הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם וְאֶמְחֶה אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי עָצוּם וָרָב מִמֶּנּוּ׃

טו וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וּשְׁנֵי לֻחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי׃

טז וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַידוָד אֱלֹהֵיכֶם עֲשִׂיתֶם לָכֶם עֵגֶל מַסֵּכָה סַרְתֶּם מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה יְדוָד אֶתְכֶם׃

יז וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם׃

יח וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְדוָד כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי עַל כָּל חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר חֲטָאתֶם לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְדוָד לְהַכְעִיסוֹ׃

יט כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר קָצַף יְדוָד עֲלֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וַיִּשְׁמַע יְדוָד אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא׃

כ וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף יְדוָד מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִוא׃

כא וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ בָּאֵשׁ וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר דַּק לְעָפָר וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר׃

כב וּבְתַבְעֵרָה וּבְמַסָּה וּבְקִבְרֹת הַתַּאֲוָה מַקְצִפִים הֱיִיתֶם אֶת יְדוָד׃

כג וּבִשְׁלֹחַ יְדוָד אֶתְכֶם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לֵאמֹר עֲלוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וַתַּמְרוּ אֶת פִּי יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקֹלוֹ׃

כד מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם יְדוָד מִיּוֹם דַּעְתִּי אֶתְכֶם׃

כה וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְדוָד אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי כִּי אָמַר יְדוָד לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם׃

כו וָאֶתְפַּלֵּל אֶל יְדוָד וָאֹמַר אֲדֹנָי יְדוִד אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ בְּגָדְלֶךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה׃

כז זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃

כח פֶּן יֹאמְרוּ הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָנוּ מִשָּׁם מִבְּלִי יְכֹלֶת יְדוָד לַהֲבִיאָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם וּמִשִּׂנְאָתוֹ אוֹתָם הוֹצִיאָם לַהֲמִתָם בַּמִּדְבָּר׃

כט וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ בְּכֹחֲךָ הַגָּדֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה׃

י א בָּעֵת הַהִוא אָמַר יְדוָד אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ׃

ב וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן׃

ג וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי׃

ד וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְדוָד אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם יְדוָד אֵלָי׃

ה וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וָאָשִׂם אֶת הַלֻּחֹת בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְדוָד׃

ו וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו׃

ז מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם׃

ח בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְדוָד אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְדוָד לַעֲמֹד לִפְנֵי יְדוָד לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃

ט עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו יְדוָד הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לוֹ׃

י וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וַיִּשְׁמַע יְדוָד אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה יְדוָד הַשְׁחִיתֶךָ׃

יא וַיֹּאמֶר יְדוָד אֵלַי קוּם לֵךְ לְמַסַּע לִפְנֵי הָעָם וְיָבֹאוּ וְיִרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם׃

יב וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְדוָד אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ׃

יג לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְדוָד וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ׃

יד הֵן לַידוָד אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ׃

טו רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְדוָד לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה׃

טז וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד׃

יז כִּי יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד׃

יח עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה׃

יט וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃

כ אֶת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ׃

כא הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ׃

כב בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה וְעַתָּה שָׂמְךָ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃

יא א וְאָהַבְתָּ אֵת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֹתָיו כָּל הַיָּמִים׃

ב וִידַעְתֶּם הַיּוֹם כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם אֶת גָּדְלוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה׃

ג וְאֶת אֹתֹתָיו וְאֶת מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹךְ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּלְכָל אַרְצוֹ׃

ד וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרָדְפָם אַחֲרֵיכֶם וַיְאַבְּדֵם יְדוָד עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃

ה וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם בַּמִּדְבָּר עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה׃

ו וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל׃

ז כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יְדוָד הַגָּדֹל אֲשֶׁר עָשָׂה׃

ח וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃

ט וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְדוָד לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃

י כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק׃

יא וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם׃

יב אֶרֶץ אֲשֶׁר יְדוָד אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה׃

יג וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם׃

יד וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃

טו וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃

טז הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃

יז וְחָרָה אַף יְדוָד בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְדוָד נֹתֵן לָכֶם׃

יח וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃

יט וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃

כ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃

כא לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְדוָד לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃

כב כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ לְאַהֲבָה אֶת יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה בוֹ׃

כג וְהוֹרִישׁ יְדוָד אֶת כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם׃

כד כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם׃

כה לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃

בני ישראל עומדים רגע לפני הכניסה לארץ. המדבר מאחוריהם, הארץ הטובה לפניהם, ומשה יודע שהסכנה הגדולה ביותר אינה בהכרח האויב שמחכה מעבר לירדן.

הסכנה האמיתית עלולה להגיע דווקא אחרי הניצחון. כשיהיו בתים טובים, שדות פוריים, כסף, זהב ושפע של מזון, עלול האדם לשכוח את הדרך שעבר ולהשתכנע שהכול הגיע בזכותו. לכן משה מזכיר לעם את המן, את הרעב, את הניסיונות במדבר, את חטא העגל, את שבירת הלוחות ואת ארבעים ימי התפילה. המסר חד: משה מדגיש שהכניסה לארץ אינה בזכות צדקתם של ישראל. לצד זאת, סיפור התפילה והלוחות השניים מלמד שגם לאחר חטא חמור יכולה להיפתח דרך של סליחה ותיקון.

הפרשה מחברת בין ארץ ישראל, אמונה, זיכרון, הכרת הטוב, אחריות מוסרית ושמיעה בקול ה’. היא מלמדת שלא מספיק לכבוש ארץ - צריך גם לדעת איזה אדם תהיה כאשר תצליח בתוכה. הפרשה משתרעת מדברים ז, יב עד דברים יא, כה.

המבחן האמיתי מתחיל כשהכול מצליח

המדבר היה מקום שבו התלות בה’ הייתה גלויה לעין. הארץ הטובה היא מקום שבו אפשר לחיות שנים בלי להרגיש תלוי בדבר.

רעיון ופרשנות: זהו אולי המבחן הגדול של הפרשה - לא כיצד אנחנו מתנהגים במדבר, אלא מי אנחנו הופכים להיות בארץ הטובה.

לפעמים השפע מסוכן יותר מהמחסור

במדבר, בני ישראל ידעו שהם זקוקים למן ולמים. בארץ, כאשר יהיו שבעים ועשירים, תופיע המחשבה: ״כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה״ (דברים ח, יז).

רעיון ופרשנות: המחסור גורם לאדם להרים עיניים. השפע עלול לגרום לו להביט רק במראה. לכן התורה אינה מזהירה רק מפני כישלון, אלא גם מפני הצלחה שאינה מלווה בענווה.

הצלחה איטית יכולה להיות חסד

כיבוש הארץ לא יתרחש בבת אחת, אלא ״מְעַט מְעָט״ (דברים ז, כב).

רעיון ופרשנות: אנחנו רגילים לחשוב שעיכוב הוא תקלה. הפרשה מציעה אפשרות הפוכה: לפעמים איננו מקבלים הכול מיד מפני שהכלי שלנו עדיין אינו מסוגל להחזיק הכול. צמיחה מהירה מדי עלולה ליצור בתוכנו שטחים ריקים שבהם מתעוררות חיות פרא פנימיות, גאווה, בלבול ופחד.

הלוחות השניים מלמדים שטעות אינה סוף הסיפור

משה יורד מההר, רואה את העגל ושובר את הלוחות. לכאורה הכול נגמר. אבל בהמשך הוא עולה שוב ומקבל לוחות שניים (דברים ט, טו-יז; דברים י, א-ה).

רעיון ופרשנות: הלוחות הראשונים מסמלים עולם מושלם. הלוחות השניים מסמלים עולם מתוקן. לפעמים הקשר שנבנה לאחר משבר עמוק יותר מהקשר שהיה לפניו, מפני שכעת הוא כולל גם בחירה, מאמץ, תפילה וסליחה.

הכרת הטוב מתחילה דווקא אחרי השובע

בפרשה נאמר: ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ״ (דברים ח, י).

רעיון ופרשנות: קל לבקש כאשר חסר. האתגר הגדול הוא לזכור לומר תודה כאשר כבר לא חסר דבר. הברכה שאחרי השובע עוצרת את האדם ברגע שבו הוא עלול לייחס הכול לעצמו, ומחזירה לו את הזיכרון שהשפע הוא גם מתנה וגם אחריות.

אמונה גבוהה נבחנת ביחס לאדם החלש

לאחר תיאור גדולתו של הקב״ה, הפרשה עוברת מיד אל היתום, האלמנה והגר, ואף מצווה: ״וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם״ (דברים י, יט).

רעיון ופרשנות: ככל שהאמונה מרוממת יותר, כך היא צריכה להפוך את האדם לרגיש יותר. אדם אינו מוכיח את קרבתו לשמים רק במה שהוא מרגיש בתפילה, אלא גם במה שהוא רואה אצל מי שעומד לבדו לידו.

כל החיים תלויים ב״עקב״

הפרשה נפתחת במילים ״וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן״ (דברים ז, יב), אך מעט אחר כך מופיעה תמונת ראי כמעט מצמררת: ״עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן״ (דברים ח, כ). אותה מילה בדיוק, עקב. בפעם הראשונה: עקב תשמעון, ברית, חסד וברכה. בפעם השנייה: עקב לא תשמעון, אובדן ונפילה.

מכאן עולה רעיון פרשני-דרשני מרתק: שם הפרשה אינו מתאר רק שכר שבא בעקבות המצוות. הוא מציב את האדם על צומת. לכל בחירה יש עקב, המשך, תוצאה וכיוון שאליו החיים הולכים.

אבל יש כאן עומק נוסף. בין שני הפסוקים התורה מתארת כניסה לארץ, אוכל, שובע, בתים טובים, כסף וזהב. דווקא אז מופיעה הסכנה: ״וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ״ (דברים ח, יד). כלומר, המבחן של תשמעון אינו רק ברגע הנשגב שבו שומעים דבר תורה. המבחן האמיתי מגיע אחר כך, כאשר ההתלהבות נעלמת, החשבון בבנק גדל, החיים מסתדרים ואף אחד אינו מסתכל.

רעיון ופרשנות: הראש יכול להתרגש. הלב יכול להתעורר. אבל העקב מגלה לאן האדם באמת הולך. האדם אינו נמדד רק במה שהוא מאמין בו ברגע גדול, אלא בדרך שאליה רגליו מוליכות אותו ביום רגיל. הגורל שלנו אינו נקבע רק לפי מה ששמענו, אלא לפי מה שעשינו בצעד הבא.

המשפט שנשאר איתנו

פרשת עקב שואלת שאלה מטרידה ויפהפייה: מי תהיה כאשר כבר לא תצטרך להילחם כדי לשרוד?

רעיון ופרשנות: האם ההצלחה תגרום לך לשכוח, או שתהפוך אותך לאדם מודה, עניו, זוכר ורגיש יותר?

שאלות על פרשת עקב

מדוע הפרשה מתחילה במילה ״עקב״, איבר שנמצא בתחתית הגוף, ומסתיימת בהבטחה על כל מקום שכף הרגל תדרוך בו? מקור לעיון: דברים ז, יב; דברים יא, כד.
כיצד אותה מילה, עקב, מופיעה פעם אחת כמבוא לברכה ופעם אחרת כמבוא לאובדן, ומה ההבדל הזעיר שמשנה את כל התוצאה? מקור לעיון: דברים ז, יב; דברים ח, כ.
מדוע התורה חוששת יותר מהרגע שבו האדם שבע ועשיר מאשר מהרגע שבו הוא רעב במדבר? מקור לעיון: דברים ח, יא-יח.
כיצד המן יכול להיות בו זמנית מתנה שמימית וגם אמצעי של עינוי וניסיון? מקור לעיון: דברים ח, ב-ג; דברים ח, טז.
מדוע התורה אומרת שהאדם אינו חי מן הלחם בלבד דווקא לאחר שהיא מתארת רעב ואכילת מן? מקור לעיון: דברים ח, ג.
מדוע נס הבגדים שלא בלו והרגליים שלא בצקו כמעט נבלע בתוך הסיפור, ומה הדבר מלמד על הנסים הגדולים שאיננו מבחינים בהם? מקור לעיון: דברים ח, ד.
מדוע מצוות הברכה מופיעה דווקא לאחר האכילה והשובע, ולא כאשר האדם עדיין רעב ומבקש מזון? מקור לעיון: דברים ח, י.
מדוע התורה מתארת את פירות הארץ, ומיד לאחר מכן עוברת לדבר על ברזל ונחושת הנמצאים באבניה ובהריה? מקור לעיון: דברים ח, ז-ט.
מדוע ארץ ישראל מתוארת כארץ שלא חסר בה דבר, ובכל זאת החיים בה תלויים בגשם שאינו בשליטת האדם? מקור לעיון: דברים ח, ט; דברים יא, י-יז.
האם ייתכן שהיתרון הגדול של ארץ ישראל על מצרים הוא דווקא חוסר הביטחון והצורך להביט לשמים? מקור לעיון: דברים יא, י-יב.
מדוע הקב״ה אינו מסלק את כל האויבים בבת אחת, אלא עושה זאת מעט מעט, אף שהפרשה מתארת את כוחו כבלתי מוגבל? מקור לעיון: דברים ז, כא-כב.
מה מסוכן יותר לפי הפרשה: האויב שעדיין נמצא בחוץ, או החלל שייווצר בתוך האדם לאחר ניצחון מהיר מדי? מקור לעיון: דברים ז, כב.
מדוע כאשר ישראל מפחדים מן העמים החזקים, משה אינו מבטיח להם שהם עצמם חזקים, אלא דורש מהם לזכור את מצרים? מקור לעיון: דברים ז, יז-יט.
מדוע משה חוזר שוב ושוב על כך שישראל אינם מקבלים את הארץ בזכות צדקתם, דווקא ברגע שבו הוא צריך לחזק את ביטחונם? מקור לעיון: דברים ט, ד-ו.
מדוע רגע לפני הכניסה לארץ החדשה משה פותח מחדש את הפצעים הישנים של חטא העגל, המרגלים ושאר המרידות? מקור לעיון: דברים ט, ז-כד.
מדוע סיפור חטא העגל מסופר שוב בפרשת עקב, לאחר שכבר סופר בספר שמות, ומה משתנה כאשר משה עצמו מספר אותו? מקור לעיון: דברים ט, ח-כא.
מדוע משה שובר את הלוחות לעיני העם, ולא במקום נסתר שבו איש לא יראה את המעשה? מקור לעיון: דברים ט, טו-יז.
מדוע בלוחות הראשונים משה רק מקבל, ואילו בלוחות השניים הוא נדרש לפסול בעצמו את האבנים? מקור לעיון: דברים ט, י; דברים י, א-ד.
האם ייתכן שהלוחות השניים, שנוצרו לאחר חטא ומאמץ אנושי, מלמדים דבר עמוק יותר מן הלוחות הראשונים והמושלמים? מקור לעיון: דברים י, א-ה.
מדוע הציווי להכין ארון מופיע עוד לפני כתיבת הלוחות השניים, והאם הדבר מלמד שיש להכין מקום לתורה לפני שמקבלים אותה מחדש? מקור לעיון: דברים י, א-ב.
מדוע משה מזכיר שהתפלל גם בעד אהרן בנפרד, ומה הדבר מגלה על האחריות של מנהיג בשעה שכל הציבור נכשל? מקור לעיון: דברים ט, כ.
כיצד הפרשה שואלת מה הקב״ה דורש מן האדם, כאילו מדובר בדבר קטן, ומיד מפרטת יראה, אהבה, הליכה בדרכיו ועבודה בכל הלב? מקור לעיון: דברים י, יב-יג.
מה פירושה של מילת הלב, וכיצד לב יכול להיות מכוסה באופן שמונע מן האדם לראות את האמת שכבר נמצאת בתוכו? מקור לעיון: דברים י, טז.
מדוע תיאור גדולתו, גבורתו ונוראותו של הקב״ה מוביל מיד לעיסוק ביתום, באלמנה ובגר? מקור לעיון: דברים י, יז-יט.
מדוע התורה אינה מסתפקת בציווי להתנהג כראוי כלפי הגר, אלא דורשת לאהוב אותו, ומבססת את האהבה הזאת על הזיכרון האישי של מצרים? מקור לעיון: דברים י, יח-יט.

העליות היומיות

עלייה 1 מתוך 7 2 באוגוסט 2026

פרשת עקב - תובנות ושאלות

המבחן האמיתי מתחיל כשהכול מצליח

לפעמים השפע מסוכן יותר מהמחסור

הצלחה איטית יכולה להיות חסד

הלוחות השניים מלמדים שטעות אינה סוף הסיפור

הכרת הטוב מתחילה דווקא אחרי השובע

אמונה גבוהה נבחנת ביחס לאדם החלש

כל החיים תלויים ב״עקב״

המשפט שנשאר איתנו

שאלות על פרשת עקב

העליות היומיות

פרשת עקב - עלייה ראשונה

פרשת עקב - עלייה שנייה

פרשת עקב - עלייה שלישית

פרשת עקב - עלייה רביעית

פרשת עקב - עלייה חמישית

פרשת עקב - עלייה שישית

פרשת עקב - עלייה שביעית

עוד תוכן

עליה יומית

פרשת השבוע

שאלות ותשובות

תורה ומדע

הצטרפו ללומדים שמתחילים את הבוקר עם תורה ו-AI