Parashat Ekev - Insights and Questions
·
9 min read
Torah Text (Ekev)
Read the biblical text and try to understand it on your own, before reading the commentary.
יב וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ׃
12 Vehayah ekev tishme'un et hamishpatim ha'eleh ushmartem va'asitem otam veshamar Adonai Elohecha lecha et habrit ve'et hachesed asher nishba la'avotecha
יג וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ׃
13 Va'ahevcha uverachcha vehirbecha uverach pri vitnecha ufri admatecha degancha vetiroshcha veyitzharecha shegar alafeicha ve'ashterot tzonecha al ha'adamah asher nishba la'avotecha latet lach
יד בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ׃
14 Baruch tihyeh mikol ha'amim lo yihyeh vecha akar va'akarah uvivhemtecha
טו וְהֵסִיר יְדוָד מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ׃
15 Vehesir Adonai mimcha kol choli vechol madvei Mitzrayim hara'im asher yadata lo yesimam bach unetanam bechol son'eicha
טז וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְדוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תָחֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם וְלֹא תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ׃
16 Ve'achalta et kol ha'amim asher Adonai Elohecha noten lach lo tachos eincha aleihem velo ta'avod et Eloheihem ki mokesh hu lach
יז כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם׃
17 Ki tomar bilvavcha rabim hagoyim ha'eleh mimeni eichah uchal lehorisham
יח לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם׃
18 Lo tira mehem zachor tizkor et asher asah Adonai Elohecha leFar'oh ulchol Mitzrayim
יט הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ כֵּן יַעֲשֶׂה יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם׃
19 Hamasot hagedolot asher rau einecha veha'otot vehamoftim vehayad hachazakah vehazeroa hanetuyah asher hotzi'acha Adonai Elohecha ken ya'aseh Adonai Elohecha lechol ha'amim asher atah yare mipneihem
כ וְגַם אֶת הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בָּם עַד אֲבֹד הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ׃
20 Vegam et hatzir'ah yeshalach Adonai Elohecha bam ad avod hanish'arim vehanistarim mipanecha
כא לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא׃
21 Lo ta'arotz mipneihem ki Adonai Elohecha bekirbecha El gadol venora
כב וְנָשַׁל יְדוָד אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה׃
22 Venashal Adonai Elohecha et hagoyim ha'el mipanecha me'at me'at lo tuchal kalotam maher pen tirbeh alecha chayat hasadeh
כג וּנְתָנָם יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם׃
23 Unetanam Adonai Elohecha lefanecha vehamam mehumah gedolah ad hishamdam
כד וְנָתַן מַלְכֵיהֶם בְּיָדֶךָ וְהַאֲבַדְתָּ אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם׃
24 Venatan malcheihem beyadecha veha'avadta et shemam mitachat hashamayim lo yityatzev ish befaneicha ad hishmidcha otam
כה פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ כִּי תוֹעֲבַת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ הוּא׃
25 Pesilei Eloheihem tisrefun ba'esh lo tachmod kesef vezahav aleihem velakachta lach pen tivakesh bo ki to'avat Adonai Elohecha hu
כו וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא׃
26 Velo tavi to'evah el beitecha vehayita cherem kamohu shaketz teshaketzenu veta'ev teta'avenu ki cherem hu
ח א כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְדוָד לַאֲבֹתֵיכֶם׃
8:1 Kol hamitzvah asher anochi metzavecha hayom tishmerun la'asot lema'an tichyun urvitem uvatem virishtem et ha'aretz asher nishba Adonai la'avoteichem
ב וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר (מצותו) [מִצְוֹתָיו] אִם לֹא׃
2 Vezacharta et kol haderech asher holichacha Adonai Elohecha zeh arba'im shanah bamidbar lema'an anotcha lenasotcha lada'at et asher bilvavcha hatishmor mitzvotav im lo
ג וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְדוָד יִחְיֶה הָאָדָם׃
3 Vaye'ancha vayar'ivecha vaya'achilcha et haman asher lo yadata velo yad'un avotecha lema'an hodi'acha ki lo al halechem levado yichyeh ha'adam ki al kol motza fi Adonai yichyeh ha'adam
ד שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה׃
4 Simlatcha lo valtah me'aleicha veraglecha lo vatzekah zeh arba'im shanah
ה וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ׃
5 Veyada'ta im levavecha ki ka'asher yeyaser ish et beno Adonai Elohecha meyasereka
ו וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוֹת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְיִרְאָה אֹתוֹ׃
6 Veshamarta et mitzvot Adonai Elohecha lalekhet bidrachav ulyir'ah oto
ז כִּי יְדוָד אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר׃
7 Ki Adonai Elohecha mevi'acha el eretz tovah eretz nachalei mayim ayanot uthomot yotz'im babik'ah uvahar
ח אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ׃
8 Eretz chitah us'orah vagefen ut'enah verimon eretz zeit shemen udvash
ט אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת׃
9 Eretz asher lo vemiskenut tokhal bah lechem lo techsar kol bah eretz asher avaneiha varzel umeharareiha tachtzov nechoshet
י וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃
10 Ve'achalta vesava'ta uverachta et Adonai Elohecha al ha'aretz hatovah asher natan lach
יא הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם׃
11 Hishamer lecha pen tishkach et Adonai Elohecha levilti shemor mitzvotav umishpatav vechukotav asher anochi metzavecha hayom
יב פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ׃
12 Pen tokhal vesava'ta uvatim tovim tivneh veyashavta
יג וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה׃
13 Uvkarcha vetzoncha yirbeyun vekhesef vezahav yirbeh lach vechol asher lecha yirbeh
יד וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃
14 Veram levavecha veshachachta et Adonai Elohecha hamotzi'acha me'eretz Mitzrayim mibeit avadim
טו הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ׃
15 Hamolichacha bamidbar hagadol vehanora nachash saraf ve'akrav vetzima'on asher ein mayim hamotzi lecha mayim mitzur hachalamish
טז הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ׃
16 Hama'achilcha man bamidbar asher lo yad'un avotecha lema'an anotcha ulma'an nasotecha leheitivcha be'acharitecha
יז וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה׃
17 Ve'amarta bilvavekha kochi ve'otzem yadi asah li et hachayil hazeh
יח וְזָכַרְתָּ אֶת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה׃
18 Vezacharta et Adonai Elohecha ki hu hanoten lecha ko'ach la'asot chayil lema'an hakim et berito asher nishba la'avotecha kayom hazeh
יט וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן׃
19 Vehayah im shachoach tishkach et Adonai Elohecha vehalachta acharei Elohim acherim va'avadtam vehishtachavita lahem ha'idoti vakhem hayom ki avod tovedun
כ כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְדוָד מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹאבֵדוּן עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן בְּקוֹל יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם׃
20 Kagoyim asher Adonai ma'avid mipneichem ken tovedun ekev lo tishme'un bekol Adonai Eloheichem
ט א שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם׃
9:1 Shema Yisrael atah over hayom et haYarden lavo lareshet goyim gedolim va'atzumim mimeka arim gedolot uvtzurot bashamayim
ב עַם גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק׃
2 Am gadol varam bnei Anakim asher atah yadata ve'atah shama'ta mi yityatzev lifnei bnei Anak
ג וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי יְדוָד אֱלֹהֶיךָ הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאַבַדְתָּם מַהֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדוָד לָךְ׃
3 Veyada'ta hayom ki Adonai Elohecha hu ha'over lefanecha esh ochlah hu yashmidem vehu yachni'em lefanecha vehorashtam veha'avadtam maher ka'asher diber Adonai lach
ד אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף יְדוָד אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי יְדוָד לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְדוָד מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ׃
4 Al tomar bilvavcha bahadof Adonai Elohecha otam milefaneicha lemor betzidkati hevi'ani Adonai lareshet et ha'aretz hazot uvrish'at hagoyim ha'eleh Adonai morisham mipanecha
ה לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְדוָד אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְדוָד לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב׃
5 Lo vetzidkatcha uvyosher levavcha atah va lareshet et artzam ki berish'at hagoyim ha'eleh Adonai Elohecha morisham mipanecha ulma'an hakim et hadavar asher nishba Adonai la'avotecha leAvraham leYitzchak uleYaakov
ו וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אָתָּה׃
6 Veyada'ta ki lo vetzidkatcha Adonai Elohecha noten lecha et ha'aretz hatovah hazot lerishtah ki am kesheh oref atah
ז זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם יְדוָד׃
7 Zechor al tishkach et asher hiktzafta et Adonai Elohecha bamidbar lemin hayom asher yatzata me'eretz Mitzrayim ad bo'achem ad hamakom hazeh mamrim heyitem im Adonai
ח וּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם אֶת יְדוָד וַיִּתְאַנַּף יְדוָד בָּכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם׃
8 UvChorev hiktzaftem et Adonai vayit'anaf Adonai bakhem lehashmid etchem
ט בַּעֲלֹתִי הָהָרָה לָקַחַת לוּחֹת הָאֲבָנִים לוּחֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְדוָד עִמָּכֶם וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי׃
9 Ba'aloti haharah lakachat luchot ha'avanim luchot habrit asher karat Adonai imakhem va'eshev bahar arba'im yom ve'arba'im laylah lechem lo achalti umayim lo shatiti
י וַיִּתֵּן יְדוָד אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְדוָד עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל׃
10 Vayiten Adonai elai et shnei luchot ha'avanim ketuvim be'etzba Elohim va'aleihem kechol hadevarim asher diber Adonai imakhem bahar mitoch ha'esh beyom hakahal
יא וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה נָתַן יְדוָד אֵלַי אֶת שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים לֻחוֹת הַבְּרִית׃
11 Hakodesh mikketz arba'im yom ve'arba'im laylah natan Adonai elai et shnei luchot ha'avanim luchot habrit
יב וַיֹּאמֶר יְדוָד אֵלַי קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרָיִם סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה׃
12 Vayomer Adonai elai kum red maher mizeh ki shichet amecha asher hotzeta miMitzrayim saru maher min haderech asher tzivitim asu lahem masekhah
יג וַיֹּאמֶר יְדוָד אֵלַי לֵאמֹר רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא׃
13 Vayomer Adonai elai lemor ra'iti et ha'am hazeh vehineh am kesheh oref hu
יד הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם וְאֶמְחֶה אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי עָצוּם וָרָב מִמֶּנּוּ׃
14 Heref mimeni ve'ashmidem ve'emcheh et shemam mitachat hashamayim ve'e'eseh otcha legoy atzum varav mimenu
טו וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וּשְׁנֵי לֻחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי׃
15 Va'efen va'ered min haHar vehahar bo'er ba'esh ushnei luchot habrit al shtei yadai
טז וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַידוָד אֱלֹהֵיכֶם עֲשִׂיתֶם לָכֶם עֵגֶל מַסֵּכָה סַרְתֶּם מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה יְדוָד אֶתְכֶם׃
16 Va'ere vehineh chatatem l'Adonai Eloheichem asitem lachem egel masekhah sartem maher min haderech asher tzivah Adonai etchem
יז וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם׃
17 Va'etpos bishnei haluchot va'ashlichem me'al shtei yadai va'ashabrem le'eineichem
יח וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְדוָד כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי עַל כָּל חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר חֲטָאתֶם לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְדוָד לְהַכְעִיסוֹ׃
18 Va'etnapal lifnei Adonai karishonah arba'im yom ve'arba'im laylah lechem lo achalti umayim lo shatiti al kol chatatchem asher chatatem la'asot hara be'einei Adonai lehach'iso
יט כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר קָצַף יְדוָד עֲלֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וַיִּשְׁמַע יְדוָד אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא׃
19 Ki yagorti mipnei ha'af vehachemah asher katzaf Adonai aleichem lehashmid etchem vayishma Adonai elai gam bapa'am hahi
כ וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף יְדוָד מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִוא׃
20 UvAharon hit'anaf Adonai me'od lehashmido va'etpalel gam be'ad Aharon ba'et hahi
כא וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ בָּאֵשׁ וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר דַּק לְעָפָר וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר׃
21 Ve'et chatatchem asher asitem et ha'egel lakachti va'esrof oto ba'esh va'ekot oto tachon heitev ad asher dak le'afar va'ashlich et afaro el hanachal hayored min haHar
כב וּבְתַבְעֵרָה וּבְמַסָּה וּבְקִבְרֹת הַתַּאֲוָה מַקְצִפִים הֱיִיתֶם אֶת יְדוָד׃
22 UvTaverah uvMasah uvKivrot haTa'avah maktzifim heyitem et Adonai
כג וּבִשְׁלֹחַ יְדוָד אֶתְכֶם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לֵאמֹר עֲלוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וַתַּמְרוּ אֶת פִּי יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקֹלוֹ׃
23 Uvishloach Adonai etchem miKadesh Barnea lemor alu ureshu et ha'aretz asher natati lachem vatamru et pi Adonai Eloheichem velo he'emantem lo velo shematem bekolo
כד מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם יְדוָד מִיּוֹם דַּעְתִּי אֶתְכֶם׃
24 Mamrim heyitem im Adonai miyom da'ti etchem
כה וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְדוָד אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי כִּי אָמַר יְדוָד לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם׃
25 Va'etnapal lifnei Adonai et arba'im hayom ve'et arba'im halaylah asher hitnapalti ki amar Adonai lehashmid etchem
כו וָאֶתְפַּלֵּל אֶל יְדוָד וָאֹמַר אֲדֹנָי יְדוִד אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ בְּגָדְלֶךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה׃
26 Va'etpalel el Adonai va'omar Adonai Elohim al tashchet amecha venachalatcha asher padita begadlecha asher hotzeta miMitzrayim beyad chazakah
כז זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃
27 Zechor la'avadecha leAvraham leYitzchak uleYaakov al tefen el keshi ha'am hazeh ve'el rish'o ve'el chattato
כח פֶּן יֹאמְרוּ הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָנוּ מִשָּׁם מִבְּלִי יְכֹלֶת יְדוָד לַהֲבִיאָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם וּמִשִּׂנְאָתוֹ אוֹתָם הוֹצִיאָם לַהֲמִתָם בַּמִּדְבָּר׃
28 Pen yomru ha'aretz asher hotzetanu misham mibli yekholet Adonai lahavi'am el ha'aretz asher diber lahem umisin'ato otam hotzi'am lahamitam bamidbar
כט וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ בְּכֹחֲךָ הַגָּדֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה׃
29 Vehem amecha venachalatecha asher hotzeta bechochacha hagadol uvizro'acha hanetuyah
י א בָּעֵת הַהִוא אָמַר יְדוָד אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ׃
10:1 Ba'et hahi amar Adonai elai pesal lecha shnei luchot avanim karishonim va'aleh elai haharah ve'asita lecha aron etz
ב וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן׃
2 Ve'echtov al haluchot et hadevarim asher hayu al haluchot harishonim asher shibarta vesamtam ba'aron
ג וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי׃
3 Va'a'as aron atzei shittim va'efsol shnei luchot avanim karishonim va'a'al haharah ushnei haluchot beyadi
ד וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְדוָד אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם יְדוָד אֵלָי׃
4 Vayichtov al haluchot kamichtav harishon et aseret hadevarim asher diber Adonai aleichem bahar mitoch ha'esh beyom hakahal vayitnem Adonai elai
ה וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וָאָשִׂם אֶת הַלֻּחֹת בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְדוָד׃
5 Va'efen va'ered min haHar va'asim et haluchot ba'aron asher asiti vayihyu sham ka'asher tzivani Adonai
ו וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו׃
6 Uvnei Yisrael nas'u mib'erot bnei Yaakan Moserah sham met Aharon vayikaver sham vayekahen Elazar beno tachtav
ז מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם׃
7 Misham nas'u haGudgodah umin haGudgodah Yotvatah eretz nachalei mayim
ח בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְדוָד אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְדוָד לַעֲמֹד לִפְנֵי יְדוָד לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃
8 Ba'et hahi hivdil Adonai et shevet haLevi laset et aron brit Adonai la'amod lifnei Adonai lesharto ulvarech bishmo ad hayom hazeh
ט עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו יְדוָד הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לוֹ׃
9 Al ken lo hayah leLevi chelek venachalah im echav Adonai hu nachalato ka'asher diber Adonai Elohecha lo
י וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וַיִּשְׁמַע יְדוָד אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה יְדוָד הַשְׁחִיתֶךָ׃
10 Ve'anochi amadti vahar kayamim harishonim arba'im yom ve'arba'im laylah vayishma Adonai elai gam bapa'am hahi lo avah Adonai hashchitecha
יא וַיֹּאמֶר יְדוָד אֵלַי קוּם לֵךְ לְמַסַּע לִפְנֵי הָעָם וְיָבֹאוּ וְיִרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם׃
11 Vayomer Adonai elai kum lech lemasa lifnei ha'am veyavo'u veyirshu et ha'aretz asher nishbati la'avotam latet lahem
יב וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְדוָד אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ׃
12 Ve'atah Yisrael mah Adonai Elohecha sho'el me'imakh ki im leyir'ah et Adonai Elohecha lalekhet bechol derachav ul'ahavah oto vela'avod et Adonai Elohecha bechol levavcha uvchol nafshecha
יג לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְדוָד וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ׃
13 Lishmor et mitzvot Adonai ve'et chukotav asher anochi metzavecha hayom letov lach
יד הֵן לַידוָד אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ׃
14 Hen l'Adonai Elohecha hashamayim ushmei hashamayim ha'aretz vechol asher bah
טו רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְדוָד לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה׃
15 Rak ba'avoteicha chashak Adonai le'ahavah otam vayivchar bezar'am achareihem bakhem mikol ha'amim kayom hazeh
טז וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד׃
16 Umaltem et arlat levavchem ve'arpechem lo takshu od
יז כִּי יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד׃
17 Ki Adonai Eloheichem hu Elohei ha'Elohim va'adonei ha'adonim ha'el hagadol hagibor vehanora asher lo yisa fanim velo yikach shochad
יח עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה׃
18 Oseh mishpat yatom ve'almanah ve'ohev ger latet lo lechem vesimlah
יט וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
19 Va'ahavtem et hager ki gerim heyitem be'eretz Mitzrayim
כ אֶת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ׃
20 Et Adonai Elohecha tira oto ta'avod uvo tidbak uvishmo tishave'a
כא הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ׃
21 Hu tehilatcha vehu Elohecha asher asah itcha et hagedolot ve'et hanora'ot ha'eleh asher rau einecha
כב בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה וְעַתָּה שָׂמְךָ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃
22 Beshiv'im nefesh yardu avotecha Mitzraymah ve'atah samcha Adonai Elohecha kechochvei hashamayim larov
יא א וְאָהַבְתָּ אֵת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֹתָיו כָּל הַיָּמִים׃
11:1 Ve'ahavta et Adonai Elohecha veshamarta mishmarto vechukotav umishpatav umitzvotav kol hayamim
ב וִידַעְתֶּם הַיּוֹם כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם אֶת גָּדְלוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה׃
2 Vida'tem hayom ki lo et bneikhem asher lo yad'u va'asher lo rau et musar Adonai Eloheichem et godlo et yado hachazakah uzro'o hanetuyah
ג וְאֶת אֹתֹתָיו וְאֶת מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹךְ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּלְכָל אַרְצוֹ׃
3 Ve'et ototav ve'et ma'asav asher asah betoch Mitzrayim leFar'oh melech Mitzrayim ulchol artzo
ד וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרָדְפָם אַחֲרֵיכֶם וַיְאַבְּדֵם יְדוָד עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃
4 Va'asher asah lecheil Mitzrayim lesusav ulrichbo asher hetzif et mei Yam Suf al pneihem beradfam achareikhem vaye'abdem Adonai ad hayom hazeh
ה וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם בַּמִּדְבָּר עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה׃
5 Va'asher asah lachem bamidbar ad bo'achem ad hamakom hazeh
ו וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל׃
6 Va'asher asah leDatan velaAviram bnei Eliav ben Reuven asher patztah ha'aretz et piha vativla'em ve'et bateihem ve'et oholeihem ve'et kol hayekum asher beragleihem bekerev kol Yisrael
ז כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יְדוָד הַגָּדֹל אֲשֶׁר עָשָׂה׃
7 Ki eineichem haro'ot et kol ma'aseh Adonai hagadol asher asah
ח וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃
8 Ushmartem et kol hamitzvah asher anochi metzavecha hayom lema'an techezku uvatem virishtem et ha'aretz asher atem ovrim shamah lerishtah
ט וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְדוָד לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃
9 Ulma'an ta'arichu yamim al ha'adamah asher nishba Adonai la'avoteichem latet lahem ulzar'am eretz zavat chalav udvash
י כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק׃
10 Ki ha'aretz asher atah va shamah lerishtah lo che'eretz Mitzrayim hi asher yetzatem misham asher tizra et zar'acha vehishkita veraglecha kegan hayarak
יא וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם׃
11 Veha'aretz asher atem ovrim shamah lerishtah eretz harim uvka'ot limtar hashamayim tishteh mayim
יב אֶרֶץ אֲשֶׁר יְדוָד אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה׃
12 Eretz asher Adonai Elohecha doresh otah tamid einei Adonai Elohecha bah mereshit hashanah ve'ad acharit shanah
יג וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם׃
13 Vehayah im shamoa tishme'u el mitzvotai asher anochi metzaveh etchem hayom le'ahavah et Adonai Eloheichem ul'avdo bechol levavchem uvchol nafshekhem
יד וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃
14 Venatati metar artzekhem be'ito yoreh umalkosh ve'asafta deganecha vetiroshcha veyitzharecha
טו וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃
15 Venatati esev besadcha livhemtecha ve'achalta vesava'ta
טז הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃
16 Hishamru lachem pen yifteh levavchem vesartem va'avadtem Elohim acherim vehishtachavitem lahem
יז וְחָרָה אַף יְדוָד בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְדוָד נֹתֵן לָכֶם׃
17 Vecharah af Adonai bakhem ve'atzar et hashamayim velo yihyeh matar veha'adamah lo titen et yevulah va'avadtem meherah me'al ha'aretz hatovah asher Adonai noten lachem
יח וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃
18 Vesamtem et devarai eleh al levavchem ve'al nafshekhem ukshartem otam le'ot al yedchem vehayu letotafot bein eineichem
יט וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃
19 Velimadtem otam et bneikhem ledaber bam beshivtecha beveitecha uvlechtecha vaderech uvshochbecha uvkumecha
כ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃
20 Uchtavtam al mezuzot beitecha uvish'arecha
כא לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְדוָד לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃
21 Lema'an yirbu yemeichem vimei veneichem al ha'adamah asher nishba Adonai la'avoteichem latet lahem kimei hashamayim al ha'aretz
כב כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ לְאַהֲבָה אֶת יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה בוֹ׃
22 Ki im shamor tishmerun et kol hamitzvah hazot asher anochi metzaveh etchem la'asotah le'ahavah et Adonai Eloheichem lalekhet bechol derachav uldavkah vo
כג וְהוֹרִישׁ יְדוָד אֶת כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם׃
23 Vehorish Adonai et kol hagoyim ha'eleh milifneichem virishtem goyim gedolim va'atzumim mikem
כד כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם׃
24 Kol hamakom asher tidroch kaf raglechem bo lachem yihyeh min hamidbar vehaLevanon min hanahar nehar Perat ve'ad hayam ha'acharon yihyeh gevulchem
כה לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃
25 Lo yityatzev ish bifneichem pachdechem umora'achem yiten Adonai Eloheichem al pnei chol ha'aretz asher tidrechu vah ka'asher diber lachem
Israel stands moments before entering the land. The wilderness is behind them, the good land is ahead, and Moshe knows that the greatest danger is not necessarily the enemy waiting across the Jordan.
The real danger may arrive precisely after the victory. When there are good houses, fertile fields, silver, gold and an abundance of food, a person may forget the road they travelled and become convinced that everything came by their own merit. So Moshe reminds the people of the manna, the hunger, the trials in the wilderness, the sin of the calf, the shattering of the tablets and the forty days of prayer. The message is sharp: Moshe stresses that the entry into the land is not by the righteousness of Israel. Alongside that, the story of the prayer and the second tablets teaches that even after a grave sin a path of forgiveness and repair can open.
The parasha binds together the land of Israel, faith, memory, gratitude, moral responsibility and listening to the voice of God. It teaches that conquering a land is not enough, one also has to know what kind of person you will be once you succeed within it. The parasha runs from Deuteronomy 7:12 to Deuteronomy 11:25.
The real test begins when everything succeeds
The wilderness was a place where dependence on God was plain to see. The good land is a place where one can live for years without feeling dependent on anything.
Idea and interpretation: This is perhaps the great test of the parasha, not how we behave in the wilderness, but who we become in the good land.
Sometimes plenty is more dangerous than scarcity
In the wilderness Israel knew they needed the manna and the water. In the land, once they are full and wealthy, the thought will appear: “kochi ve’otzem yadi asah li et hachayil hazeh” (my strength and the might of my hand made me this wealth, Deuteronomy 8:17).
Idea and interpretation: Scarcity makes a person lift their eyes. Plenty may make them look only in the mirror. So the Torah does not warn only against failure, but also against success that is not accompanied by humility.
Slow success can be a kindness
The conquest of the land will not happen all at once, but “me’at me’at” (little by little, Deuteronomy 7:22).
Idea and interpretation: We are used to thinking that delay is a malfunction. The parasha offers the opposite possibility: sometimes we do not receive everything at once because our vessel cannot yet hold everything. Growth that is too fast may create empty spaces inside us where inner wild animals awaken, pride, confusion and fear.
The second tablets teach that a mistake is not the end of the story
Moshe comes down from the mountain, sees the calf and shatters the tablets. Seemingly everything is over. But later he goes up again and receives a second set (Deuteronomy 9:15-17; Deuteronomy 10:1-5).
Idea and interpretation: The first tablets stand for a perfect world. The second tablets stand for a repaired world. Sometimes the bond built after a crisis is deeper than the bond that preceded it, because now it also contains choice, effort, prayer and forgiveness.
Gratitude begins precisely after being satisfied
The parasha says: “Ve’achalta vesava’ta uverachta” (and you shall eat and be satisfied and bless, Deuteronomy 8:10).
Idea and interpretation: It is easy to ask when something is missing. The great challenge is to remember to say thank you when nothing is missing any more. The blessing that follows satisfaction stops a person at the very moment they might attribute everything to themselves, and returns to them the memory that abundance is both a gift and a responsibility.
A lofty faith is tested by how it treats the weak
After describing the greatness of God, the parasha turns at once to the orphan, the widow and the stranger, and even commands: “Va’ahavtem et hager ki gerim heyitem be’eretz Mitzrayim” (and you shall love the stranger, for you were strangers in the land of Egypt, Deuteronomy 10:19).
Idea and interpretation: The more elevated the faith, the more it ought to make a person sensitive. A person does not prove their closeness to heaven only by what they feel in prayer, but also by what they notice in the one standing alone beside them.
All of life hangs on the heel
The parasha opens with the words “Vehayah ekev tishme’un” (and it shall be, because you listen, Deuteronomy 7:12), yet a little later an almost chilling mirror image appears: “ekev lo tishme’un” (because you do not listen, Deuteronomy 8:20). The very same word, ekev. The first time: because you listen, covenant, kindness and blessing. The second time: because you do not listen, loss and downfall.
From here a striking interpretive idea emerges: the name of the parasha does not describe only a reward that follows the commandments. It places a person at a crossroads. Every choice has a heel, a continuation, a consequence and a direction in which life then goes.
But there is a further depth here. Between the two verses the Torah describes entry into the land, food, satiety, good houses, silver and gold. Precisely then the danger appears: “Veram levavecha veshachachta” (and your heart will grow haughty and you will forget, Deuteronomy 8:14). That is, the test of listening is not only in the exalted moment when one hears words of Torah. The real test comes afterwards, when the enthusiasm fades, the bank balance grows, life settles down and nobody is watching.
Idea and interpretation: The head can be moved. The heart can be stirred. But the heel reveals where a person is actually going. A person is measured not only by what they believe in a great moment, but by the road their feet take them on an ordinary day. Our fate is not decided only by what we heard, but by what we did with the next step.
The sentence that stays with us
Parashat Ekev asks a troubling and beautiful question: who will you be when you no longer have to fight in order to survive?
Idea and interpretation: Will success make you forget, or will it turn you into a person who is more grateful, more humble, more remembering and more sensitive?
Questions on Parashat Ekev
- Why does the parasha begin with the word ekev, a heel, a limb at the bottom of the body, and end with a promise about every place the sole of the foot will tread? Source for study: Deuteronomy 7:12; Deuteronomy 11:24.
- How does that same word, ekev, appear once as a prelude to blessing and once as a prelude to loss, and what is the tiny difference that changes the whole outcome? Source for study: Deuteronomy 7:12; Deuteronomy 8:20.
- Why does the Torah fear the moment a person is satisfied and wealthy more than the moment they are hungry in the wilderness? Source for study: Deuteronomy 8:11-18.
- How can the manna be at one and the same time a heavenly gift and an instrument of affliction and testing? Source for study: Deuteronomy 8:2-3; Deuteronomy 8:16.
- Why does the Torah say that a person does not live by bread alone precisely after it describes hunger and the eating of manna? Source for study: Deuteronomy 8:3.
- Why is the miracle of clothes that did not wear out and feet that did not swell almost swallowed inside the story, and what does that teach about the great miracles we fail to notice? Source for study: Deuteronomy 8:4.
- Why does the commandment to bless appear precisely after eating and being satisfied, and not while a person is still hungry and asking for food? Source for study: Deuteronomy 8:10.
- Why does the Torah describe the fruits of the land and then move immediately to speak of iron and copper found in its stones and its hills? Source for study: Deuteronomy 8:7-9.
- Why is the land of Israel described as a land lacking nothing, and yet life in it depends on rain that is not under human control? Source for study: Deuteronomy 8:9; Deuteronomy 11:10-17.
- Is it possible that the great advantage of the land of Israel over Egypt is precisely the lack of security and the need to look to the heavens? Source for study: Deuteronomy 11:10-12.
- Why does God not remove all the enemies at once, but do so little by little, even though the parasha describes His power as limitless? Source for study: Deuteronomy 7:21-22.
- Which is more dangerous according to the parasha: the enemy still outside, or the void that will form inside a person after a victory that came too fast? Source for study: Deuteronomy 7:22.
- Why, when Israel fear the strong nations, does Moshe not promise them that they themselves are strong, but instead demand that they remember Egypt? Source for study: Deuteronomy 7:17-19.
- Why does Moshe repeat again and again that Israel are not receiving the land by their own righteousness, precisely at the moment he needs to strengthen their confidence? Source for study: Deuteronomy 9:4-6.
- Why, moments before entering the new land, does Moshe reopen the old wounds of the calf, the spies and the other rebellions? Source for study: Deuteronomy 9:7-24.
- Why is the story of the golden calf told again in Parashat Ekev, after it was already told in the book of Exodus, and what changes when Moshe himself tells it? Source for study: Deuteronomy 9:8-21.
- Why does Moshe shatter the tablets before the eyes of the people, and not in some hidden place where nobody would see the act? Source for study: Deuteronomy 9:15-17.
- Why, with the first tablets, does Moshe only receive, while with the second tablets he is required to carve the stones himself? Source for study: Deuteronomy 9:10; Deuteronomy 10:1-4.
- Is it possible that the second tablets, made after a sin and by human effort, teach something deeper than the first and perfect ones? Source for study: Deuteronomy 10:1-5.
- Why does the command to make an ark appear even before the writing of the second tablets, and does that teach that a place must be prepared for the Torah before receiving it anew? Source for study: Deuteronomy 10:1-2.
- Why does Moshe mention that he prayed for Aharon separately, and what does that reveal about the responsibility of a leader at a moment when the whole community has failed? Source for study: Deuteronomy 9:20.
- How does the parasha ask what God requires of a person as though it were a small thing, and then immediately detail awe, love, walking in His ways and service with the whole heart? Source for study: Deuteronomy 10:12-13.
- What is the meaning of circumcising the heart, and how can a heart be covered in a way that prevents a person from seeing the truth already inside them? Source for study: Deuteronomy 10:16.
- Why does the description of God’s greatness, might and awesomeness lead straight to the orphan, the widow and the stranger? Source for study: Deuteronomy 10:17-19.
- Why is the Torah not satisfied with commanding proper conduct toward the stranger, but demands loving them, and grounds that love in the personal memory of Egypt? Source for study: Deuteronomy 10:18-19.