הנני בתורה: למה אברהם אומר זאת שלוש פעמים בעקדה?
השאלה: אברהם אומר שלוש פעמים ״הנני״ בסיפור העקדה. מהן המשמעויות הנסתרות מאחורי המוטיב החוזר הזה, והאם יש קשר ל״מיינדפולנס״ יהודי?
התשובה:
בסיפור העקדה אברהם משיב שלוש פעמים באותה מילה: הנני.
אבל שימו לב לדבר המפתיע: בכל אחת מהפעמים, המילה נאמרת בנסיבות שונות לחלוטין. בפעם הראשונה הוא עונה לבורא, לפני שהוא יודע מה יתבקש לעשות. בפעם השנייה הוא עונה ליצחק בנו, בדרך לעקדה. ובפעם השלישית הוא עונה למלאך שקורא לו לעצור.
מה אפשר ללמוד מהחזרה הזאת על הקשבה ועל היכולת להיות נוכח ברגע?
שלוש תשובות, שלושה רגעים
בפעם הראשונה אברהם עונה לבורא:
הִנֵּנִי
הוא עדיין אינו יודע מה יתבקש לעשות. הקריאה בשמו קודמת לציווי לקחת את יצחק. בראשית כ״ב, א׳־ב׳
בפעם השנייה הוא עונה ליצחק:
הִנֶּנִּי בְנִי
הם כבר בדרך. יצחק פונה אל אביו, ואברהם משיב לו לפני שהוא שומע את השאלה על השה לקרבן. בראשית כ״ב, ז׳
בפעם השלישית הוא עונה למלאך:
הִנֵּנִי
המאכלת כבר בידו. מיד אחרי תשובתו מגיע האיסור לפגוע בנער. בראשית כ״ב, י״א־י״ב
מה רש״י מלמד על המילה?
רש״י מפרש את תשובת אברהם בתחילת הסיפור:
כָּךְ הִיא עֲנִיָּתָם שֶׁל חֲסִידִים, לְשׁוֹן עֲנָוָה הוּא וּלְשׁוֹן זִמּוּן:
לפי רש״י, יש במילה ענווה ונכונות להיענות. אברהם עוד אינו יודע מה עומדים לבקש ממנו, וכבר מביע את נכונותו.
מכאן אפשר להציע קריאה עכשווית בשלוש התשובות. זו הצעה הנשענת על סדר הפסוקים, ולא פירוש שאנו מייחסים לרש״י או לחז״ל.
שלוש דרכים להיות נוכח
הנני הראשון: להיות קשוב גם כשאינני יודע.
קל יותר להיענות כשכבר ברור מה רוצים מאיתנו. כאן התשובה באה לפני ההסבר. אפשר לראות בה פתיחות לשמוע דבר שעדיין איננו יודעים מהו, גם כשאין בידינו תמונה מלאה.
הנני השני: להיות נוכח עבור האדם שלצדי.
אברהם צועד עם יצחק אל המקום שבו נצטווה להקריב אותו. דווקא בתוך המסע הקשה הזה, יצחק פונה אל אביו.
אברהם אינו מתעלם מבנו. הוא עונה לו ״הִנֶּנִּי בְנִי״ וממשיך לשוחח איתו. בראשית כ״ב, ז׳־ח׳
אפשר לקרוא כאן רעיון אנושי עמוק: גם כשהאדם עסוק במשימה עצומה, עדיין יש משמעות ליכולתו להקשיב למי שנמצא מולו. אדם קרוב שפונה אלינו זקוק לתשומת הלב שלנו, גם כשהראש שלנו עסוק בדבר אחר.
הנני השלישי: להיות קשוב מספיק כדי לעצור.
אברהם כבר בנה את המזבח, עקד את יצחק ולקח את המאכלת. ברגע הזה נשמעת קריאת המלאך.
והוא נענה גם לה.
המלאך מורה לו שלא לפגוע ביצחק, ואברהם עוצר. אותה נכונות שבתחילה מאפשרת לו לצאת לדרך, מאפשרת לו בסופה להיענות לקריאה לעצור. בראשית כ״ב, ט׳־י״ג
מכאן אפשר להציע מחשבה לחיים שלנו: גם אחרי שהחלטנו והתחלנו לפעול, יש ערך ליכולת להקשיב מחדש. לפעמים אנחנו שקועים כל כך במה שהתחלנו, שקשה לנו לשמוע דבר שמחייב אותנו לשנות כיוון.
האם זה מיינדפולנס יהודי?
אפשר למצוא כאן נקודת מפגש עם קשיבות, או מיינדפולנס: תשומת לב מכוונת למה שמתרחש עכשיו, בפתיחות וללא שיפוט מיידי של המחשבות והרגשות שעולים. אין פירוש הדבר לוותר על הבחנה מוסרית או על בחירה כיצד לפעול. הסבר של חוקר הקשיבות אריק לוקס, אוניברסיטת בראון
גם הרב סמואל לנדאו הציע לקרוא את הנני כביטוי לנוכחות מלאה ברגע. במאמרו הוא מדגיש שקשיבות יכולה לשמש אמצעי למעורבות עמוקה יותר בחיים יהודיים, מעבר לתועלת של רווחה נפשית. מאמרו ב־The Jewish Chronicle
זהו חיבור פרשני עכשווי. אין כאן טענה שהתורה מתארת שיטת מדיטציה. הקריאה בהנני מפנה אותנו גם אל האחריות שבמפגש: מישהו פונה אליי, וכעת עליי להקשיב ולהיענות.
שלוש התשובות יכולות להשאיר אותנו עם שלוש שאלות:
- האם אני קשוב למה שמתרחש עכשיו, או עסוק רק במה שעשוי לקרות?
- האם אני פנוי לשמוע אדם אהוב, גם כשאני שקוע במשימה חשובה?
- האם אני מסוגל לעצור ולבחון מחדש את מעשיי, גם אחרי שכבר התחלתי?
למה ״אברהם״ נאמר פעמיים?
בתחילת הסיפור הבורא קורא בשמו של אברהם פעם אחת. ברגע שלפני העצירה, המלאך קורא בשמו פעמיים. רש״י מפרש את כפל השם כביטוי של חיבה. רש״י לבראשית כ״ב, י״א
לצד הפירוש הזה, בקריאה ספרותית אפשר לחוש בכפילות גם את הדחיפות של הרגע. זו אינה הוכחה שאברהם התקשה לשמוע. אבל היא יכולה לעורר אצלנו שאלה: האם לפעמים אנחנו שומעים בקלות את הקריאה להתחיל, ומתקשים יותר להקשיב לקריאה לעצור?
מה נשאר איתנו משלוש התשובות?
אפשר לקרוא כאן שלושה ממדים של נוכחות: מול הבורא, מול האדם הקרוב אליי ומול קריאה שמחייבת אותי לעצור.
העקדה נשארת סיפור קשה. חייו של יצחק עומדים בסכנה, והקריאה שלא לפגוע בו היא חלק מהותי מהסיפור. את המתח הזה צריך להשאיר גם כשמחברים את הפרשה לחיי היום־יום שלנו.
אולי שלוש התשובות מזמינות לשאול לא רק אם אני נמצא כאן, אלא גם למי אני מקשיב ומה נדרש ממני עכשיו.
ולפעמים, ההיענות החשובה ביותר ברגע מסוים היא להפסיק את מה שכבר התחלתי לעשות.
לסיפור הרחב ולשאלות נוספות: פרשת וירא - תובנות ושאלות.